הפשרת שטחים לבנייה? שטח הקרקעות החקלאיות גדל לכ-3.8 מיליון דונם

על פי נתוני הלמ"ס, חל גידול בשטחי החקלאות הכוללים ובשטחי החקלאות המעובדים בין 1995 ל-2017 • במחוזות תל אביב והמרכז ישנם 500 אלף דונם של קרקעות חקלאיות

שיתוף הכתבה
קרקע חקלאית. מ-1995 סך השטחים לחקלאות דווקא גדל (שאטרסטוק)קרקע חקלאית. מ-1995 סך השטחים לחקלאות דווקא גדל (שאטרסטוק)

מבחינת רבים הפתרון למצוקת הקרקעות בישראל – ובייחוד במרכז הארץ – הוא הפשרת קרקעות חקלאיות והפיכתן לקרקעות בייעוד למגורים. לא מעט דובר על ההיקפים הגדולים של שטחי החקלאות בישראל, וכעת מתגלים ממדיהם, נכון לשנת 2017: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ה') את נתוני מפקד החקלאות הארצי שהתבצע לפני כשלוש שנים, והוא מגלה כי למרות שענף החקלאות אינו בשיאו בעידן המודרני, שטחי החקלאות לא קטנו, אלא דווקא גדלו.

כך, על פי נתוני המפקד, סך שטחי המשקים החקלאיים - כולל שטחים לא מעובדים ושטחים תפעוליים - עמד בשנת 2017 על כ-3.79 מיליון דונם, לעומת 3.61 מיליון דונם בשנת 1995, גידול של כ-180 אלף דונם לאורך התקופה. סך השטח המעובד (שטח פיזי) עמד ב-2017 על כ-3.45 מיליון דונם, לעומת 3.14 מיליון דונם בשנת 1995.

נכון, חשוב לקחת כאן בחשבון את גידול האוכלוסייה המשמעותי בין 1995 ל-2017, ולכן אפשר לומר כי מבחינה יחסית כמות השטחים דווקא ירדה, אך אם נסתכל על פוטנציאל הקרקעות שניתן להפשיר לטובת מגורים, המספר האבסולוטי הוא המעניין – והוא הלך וגדל בתקופה הזו, כאמור.

בהקשר זה חשוב להסתכל גם על המצב באזור המרכז – האזור שמשווע יותר מכול לקרקעות חדשות לבנייה. אם כן, על אף התחושה שאזור זה מתפקע מחוסר קרקעות, מתברר כי במחוזות תל אביב והמרכז ישנם כחצי מיליון דונם של שטחי חקלאות. הנתון באזור זה הוא, באופן טבעי, אחד הנמוכים מבין כלל המחוזות (בירושלים והדרום ישנם, למשל, 1.736 מיליון דונם של שטחי חקלאות, ובחיפה והצפון 1.274 מיליון דונם), אך בכל זאת מדובר בשטחים גדולים למדי באזורי הביקוש המרכזיים המיועדים לחקלאות. נציין בהקשר זה כי השטחים שאליהם מתייחסת כאן הלמ"ס הם שטחי חקלאות בלבד, כלומר במספרים אלו אינם כלולים כנראה שטחים פתוחים, שמורות טבע וכדומה.

עוד נוסיף ונציין כאן כי על פי הלמ"ס עצמה, הנתונים המובאים כאן אינם שלמים ככל הנראה (ברמה הארצית). בין היתר נכתב בסקירת נתוני המפקד כי "בסביבות גבוהה הכיסוי במגזר הערבי, בעיקר בגידולי הבעל, לא היה מלא, מאחר שמדובר לרוב במשקים קטנים שעיסוקם העיקרי אינו חקלאות, וריכוז המידע עליהם ממקורות המידע ששימשו למפקד היה לעיתים בלתי אפשרי. ההערכה היא כי שטחי מטעי הזיתים, בעיקר במגזר הערבי (כ-230 אלפי דונם) לא כוסו במסגרת המפקד".

אגב, העובדה שאותה ציינו קודם לכן לפיה שטחי החקלאות לא גדלו בהתאמה לקצב גידול האוכלוסייה, וייתכן שמבחינה יחסית כמות השטחים ירדה, מקבלת תימוכין מנתוני מספר המשקים החקלאיים בארץ: אלו ירדו משמעותית, בכ-32% בהשוואה ל-1995. בהשוואה לשנת 1981 מדובר בירידה של יותר ממחצית – ירידה של 61%. בלמ"ס מציינים כי ייתכן שהירידה בפועל גדולה אף יותר, "מאחר שבעבר נכללו רק משקים מגודל מסוים, ואילו במפקד הנוכחי לא הוגדר סף גודל מינימלי למשקים חקלאיים המשתתפים במפקד".

בעבר כבר עסקנו כאן בצורה נרחבת בנושא פוטנציאל השטחים החקלאיים מבחינת תוספת דירות במרכז הארץ – פוטנציאל שיכול להוסיף באזורי הביקוש עוד עשרות אלפי דירות:


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:קרקע חקלאיתקרקעות חקלאיותהפשרת קרקעותמצוקת הקרקעותמצוקת הדיורהלשכה המרכזית לסטטיסטיקההלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 
מחפש...