"העלייה בשווי דירה בעשירון התחתון - משמעותית יותר מאשר בעשירון עליון"

עליית מחירי הדירות שבבעלות משקי בית בעשירון התחתון הייתה משמעותית יותר בהשוואה לעליית המחירים בקרב אנשי העשירון העליון: כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ב') במסגרת סקר הוצאות משקי הבית בישראל. על פי נתונים אלו, לאורך 30 השנים האחרונות הצטמצם הפער בין ממוצע שווי הדירות בשני העשירונים הנמצאים בשתי קצוות הסקאלה – דבר המעיד על כך שדווקא בעשירון העליון עליית המחירים הממוצעת הייתה מתונה יותר.

על פי נתונים אלו, המרחיקים עד לשנים 1987-1986, שווי דירה ממוצע בעשירון העליון היה גבוה פי 3.7 משוויה הממוצע של דירה בעשירון התחתון, ואילו בשנת 2018 ירד הפער הזה משמעותית, ועמד על פי 2.9. נזכיר בהקשר זה כי שוויין של הדירות כפי שהוא משתקף בסקר מתקבל מהערכת בעלי הדירות עצמן, ולכן יש לקחת בחשבון הטיה באשר לשווייה האמיתי של הדירה.

ממוצע שווי דירה בשנים 1987-1986 היה 530 אלף שקל, ומאז ועד שנת 2018 עלה הממוצע פי 3.5 (במחירים קבועים לשנת 2018) – דבר הממחיש עוד יותר את משמעות הצמצום בפער שבין שני העשירונים שבקצות הסקאלה. הערך הממוצע הנמוך ביותר של דירה בבעלות היה ב-2018 ביישובים פריפריאליים מאוד – 1.234 מיליון שקל, והגבוה ביותר ביישובים מרכזיים מאוד – 2.381 מיליון שקל. בקרב כלל משקי הבית הערך הממוצע של דירה בבעלות הוא 1.833 מיליון שקל.

נתוני הלמ"ס מציגים ניתוחים נוספים באשר להבדלים בין העשירונים, בעיקר סביב המשכנתה שניטלה על ידי הציבור. כך, יתרת המשכנתה הממוצעת למשק בית בעשירון העליון הייתה ב-2018 534,596 שקל – פי 2.2 מממוצע יתרת משכנתה בעשירון התחתון – 243,417 שקל. גובה החזר החודשי עולה, כמובן, עם העלייה בעשירונים: התשלום הממוצע על משכנתה בעשירון העליון היה הגבוה ביותר – 5,969 שקל, כמעט פי שלושה מהתשלום הממוצע על משכנתה בעשירון התחתון, שעמד ב-2018 על 1,804 שקל. התשלום החודשי הממוצע עמד ב-2018 על 3,617 שקל.

ממוצע הערך הנקי לדירה בעשירון העליון היה 2,249,767 שקל - פי 2.2 מממוצע הערך הנקי לדירה בעשירון התחתון – 1,014,788 שקל. בממוצע, יתרת המשכנתה או ההלוואה לדיור מהווה כ-20% מממוצע שווי הדירה במרבית העשירונים, ובראייה ארצית כללית חלקם של משלמי המשכנתה מתוך סך הגרים בדירות בבעלותם הוא 39%.

כאמור, שוויין של הדירות בבעלות לפי סקר הוצאות משק הבית מתקבל מהערכת המשתתפים בסקר, "ולכן תיתכן הטיה בשווי הדירה כתוצאה מהערכת חסר או יתר. בדרך כלל מתקבלת בממוצע הערכת יתר", כך על פי הלמ"ס. השוואה בין ערכי הדירות מתוך סקר הוצאות משק הבית לבין נתונים מתוך מדד מחירי הדירות לאורך השנים מראה כי הפער בין שני מקורות הנתונים הוא כ-16% בממוצע "לטובת" סקר הוצאות משקי הבית, אולם מגמת העלייה הכללית במחירי הדירות דומה על פי שני המקורות.