בעלות על שתי דירות ויותר בישראל: עלייה של 6.9 נקודות האחוז ב-15 שנה

פעילות המשקיעים בשוק הנדל"ן הישראלי אולי בשפל – אבל שיעור משקי הבית המחזיקים בשתי דירות ויותר דווקא עולה בהתמדה: בתקופה האחרונה בישרנו כאן לא פעם על ירידה משמעותית בפעילות משקיעי הנדל"ן בשוק המקומי, בין היתר, כנראה, כתוצאה מפעולות הממשלה בשנים האחרונות. מתברר כי למרות זאת רבים בישראל מחזיקים בכמה דירות בבעלותם – בשיעור שעלה משמעותית, בכ-6.9 נקודות האחוז, בתוך 15 שנה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפורסמים היום (ב'), כחלק מממצאי סקר הוצאות משקי הבית בישראל, עמד ב-2018 שיעור משקי הבית המחזיקים בבעלותם בשתי דירות או יותר על 10.1% מכלל משקי הבית, בעוד בשנת 2003 שיעור זה עמד על 3.2% בלבד. על פי הלמ"ס, עיקר העלייה נרשם החל משנת 2008. עוד מעלים הנתונים כי מספר משקי הבית שבבעלותם שלוש דירות ויותר עומד על 53,400 אלף - 2% מכלל משקי הבית בישראל.

מעניין לגלות בהקשר זה כי שיעור משקי הבית שבבעלותם דירה אחת דווקא ירד באותה תקופה, ב-7.1 נקודות האחוז, מ-69.5% בשנת 2003 ל-62.4% בשנת 2018 - כ-1.6 מיליון משקי בית בסך הכול. שיעור משקי הבית שאין בבעלותם דירה עלה באותה תקופה בשיעור מינורי של 0.2 נקודות האחוז. 

הנתונים של הלמ"ס כוללים גם הסתכלות על התקופה שבין השנים 1997 עד 2018, בעיקר בכל הנוגע לאחוז הגרים בדירות בבעלות. על פי נתונים אלו, הממוצע הארצי עמד בשנת 2018 על 66.5%. מדובר על ירידה של 3.7 נקודות האחוז מאז 1997, שנובעת בעיקר מירידה בעשירוני הביניים. לעומת זאת, בעשירון התחתון חלה עלייה באחוז הגרים בדירות בבעלות והוא הגיע ל-38.7%. בעשירון העליון הייתה יציבות יחסית באחוז הגרים בדירות בבעלות והוא עמד על 84.4%. מעניין לגלות שהממוצע הארצי בישראל נמוך מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שעומד על 69.3%.

אחוז הגרים בדירות שכורות עמד בשנת 2018 על 28% - נתון הדומה מאוד, באופן טבעי, לשיעור משקי הבית שאין בבעלותם דירה. בשנים 2018-1997 אחוז הגרים בשכירות בקרב כלל משקי הבית עלה ב-3.7 נקודות האחוז. 

שיעור הדירות בבעלות משתנה בניתוח גאוגרפי: האחוז הגבוה ביותר של גרים בדירות בבעלות היה בקרב משקי בית ביישובים פריפריאליים - 77.3%, והנמוך ביותר - בקרב משקי בית ביישובים מרכזיים מאוד - 60.4%. בהתאם לכך, האחוז הגבוה ביותר של משקי הבית הגרים בדירות בשכירות היה בקרב משקי בית ביישובים מרכזיים מאוד 35%, והנמוך ביותר - במשקי בית ביישובים פריפריאליים - 17.2%.

ההון העצמי המתקבל מדיור בעשירון העליון – 
פי 7.5 מזה המתקבל בעשירון התחתון

נתוני הלמ"ס בחנו גם את ההון העצמי הנקי המתקבל מדיור – כלומר עודף נכסיו של אדם פרטי המתקבל מדירות מגורים. הנתונים הללו מצאו, באופן לא מפתיע, כי ככל שמשק הבית נמצא בעשירון הכנסה גבוה יותר, כך סך הונו העצמי הנקי שמתקבל מדיור גבוה יותר. 

הנתון המשמעותי נוגע לפער בין העשירונים: ממוצע ההון העצמי מדיור למשק בית בעשירון העליון גבוה פי 7.5 מממוצע ההון העצמי מדיור בעשירון התחתון. כך מצאו הנתונים כי הממוצע למשק בית בעשירון העליון עומד על 3,413,766 ששקל, בעוד הממוצע בעשירון התחתון עומד על 455,949 שקל. 

סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2018 של הלמ"ס מודד את רמת החיים החומרית והכלכלית של משקי הבית בישראל מהיבט ההוצאות, ההכנסות, הבעלות על מוצרים ונתוני הדיור. מדגם הסקר כלל 8,792 משקי בית המייצגים כ-2,609,000 משקי בית בישראל, ודגימה של 247 יישובים. אחוזי ההשבה לסקר היו כ-74%.