לקראת תיקוני חקיקה דרמטיים בהתחדשות עירונית? "משחררים חסמים"

"הגשנו למשרד המשפטים מסמך בן 20 עמודים, עם תיקוני חקיקה שיש לבצע כדי לשחרר חסמים, בהתאם לניסיון שצברנו לאורך השנים", סיפרה היום (ה') סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית באירוע השולחן העגול של מרכז הנדל"ן , אשר עסק בנושא המגמות העיקריות בהתחדשות עירונית לאורך 2019, ולקראת הצפוי בשנת 2020.

במהלך השולחן העגול שהתקיים בנושא פירטה גנון על התיקונים המרכזיים שבכוונת הרשות לקדם בתקופה הקרובה, בטח ובטח עם כינונה של ממשלה חדשה: "בראש ובראשונה נרצה לטפל בעברייני בנייה בפרויקטים להתחדשות עירונית, אשר הופכים לא פעם לסרבנים הגדולים ביותר - אותם דיירים שפלשו לגינה הציבורית והרחיבו אליהן את הדירה שלהם, או בנו חדר נוסף ללא היתר על גג הבניין. הם הופכים לעיתים לסחטנים הגדולים ביותר, וכעת אנחנו בוחנים אפשרות שהם יוכרו כדיירים סרבנים לכל דבר, כדי שניתן יהיה לתבוע אותם.

אם היזם לא יבצע את הדברים שהתחייב אליהם בהתאם לזמנים שנקבעו. ישנם מקרים שבהם יזמים החתימו את הדיירים וההסכמים 'יושבים על המדף' חמש ואפילו עשר שנים, ובזה צריך לטפל. אנחנו עדיין בודקים את העניין, וברור שנדרשים חריגים ונבדקת אפשרות להארכת המועדים"

לצד זה אנחנו בוחנים קביעת מועדי תפוגה גם להסכמים מלאים ולעסקאות מלאות – אם היזם לא יבצע את הדברים שהתחייב אליהם בהתאם לזמנים שנקבעו. ישנם מקרים שבהם יזמים החתימו את הדיירים וההסכמים 'יושבים על המדף' חמש ואפילו עשר שנים, ובזה צריך לטפל. אנחנו עדיין בודקים את העניין, וברור שנדרשים חריגים ונבדקת אפשרות להארכת המועדים, במקרים שבהם העיכובים לא תלויים ביזם ובדיירים. 

כמו כן, נרצה לטפל בחתימות חוסמות – סיטואציות שבהן פרויקטים לא מגיעים לכדי מימוש בשל חוסר הסכמה בין שני יזמים באותו פרויקט. הדיירים הם הנפגעים הראשונים במקרים כאלו, ואנחנו בוחנים מנגנון לטיפול בזה. זהו נושא שחשוב מאוד לטפל בו, אבל כרגע מבחינת חקיקה זה נמצא בשלב ראשוני מאוד". 

עוד ציינה גנון כי נבדקת הדרך להבטיח ודאות בהיטלי השבחה בפרויקיטם לפינוי-בינוי, כך ששיעורו יהיה 25%, על פי המסתמן – ללא צורך בהסכמת הרשות או בהסכמת שרים, אלא כשיעור קבוע בחוק. כמו כן, כפי שכבר פרסמנו כאן בעבר, נבדקת האפשרות להורדת השיעור הנדרש של הסכמת הדיירים לפרויקטים להתחדשות עירונית.

כרמית יוליס: "חושבים על פתרונות בנושא ועדי בתים במגדלים"

באירוע דיברה גם כרמית יוליס, ראש אשכול נדל"ן וחקיקה במשרד המשפטים, והתרכזה בעיקר בנושא פרויקטים לפינוי-בינוי: "אנחנו פועלים להסרת חסמים רבים בתחום", אמרה יוליס. "פנינו לאחרונה לציבור, באופן לא פורמלי, בנושאים שונים הנוגעים לפרויקטים כאלו, כדי להבין גם מהם מה עדיין נדרש לעשות. הליכי תכנון שונים כבר נעשו, כידוע, כמו 'חוק המארגנים' והתיקון ביחס לקשישים סרבנים בפרויקטים לפינוי-בינוי. באופן כללי, אנחנו מעניקים לאחרונה מענה רחב לאוכלוסיות החלשות בהתחדשות עירונית.

עולם הנדל"ן הולך, כידוע, לכיוון בניית מגדלים, אך בשטח עוד מדברים על ועדי בתים שינהלו מבנים כאלו בהתנדבות, וברור שזה חייב להשתנות. אנחנו חושבים על חלופות בימים אלו. חייבת להיות חקיקה נרחבת בנושא חברות ניהול ותחזוקה, ואנחנו מקווים להביא את זה לאישור בכנסת הבאה"

ישנם אתגרים לא טריוויאליים בתחום. אחד מהם, למשל, הוא האחדה בין עולם התכנון לעולם הקניין. הדין הקנייני ארכאי מאוד, ואילו עולם התכנון שרץ קדימה, והפער הזה הוא חלק גדול מהאתגר שאיתו אנחנו מתמודדים. עניין נוסף הוא נושא הבנייה לגובה: עולם הנדל"ן הולך, כידוע, לכיוון בניית מגדלים, אך בשטח עוד מדברים על ועדי בתים שינהלו מבנים כאלו בהתנדבות, וברור שזה חייב להשתנות. אנחנו חושבים על חלופות בימים אלו, החל בהסדר כופה למינוי חברת ניהול למגדלים, ופיקוח על החברות הללו, ועד הסדר מתמרץ במסגרת מודל וולונטרי. 

כך או כך חייבת להיות חקיקה נרחבת בנושא חברות ניהול ותחזוקה, ואנחנו מקווים להביא את זה לאישור בכנסת הבאה. גם נושא קרנות התחזוקה במגדלים כלול בעניין – וזה משהו שרלוונטי לכל מגדל באשר הוא, ולאו דווקא בהתחדשות עירונית".