למ"ס: 55 אלף דירות נוספו לשוק ב-2018 – לעומת 76 אלף משקי בית

מצוקת הדיור? הינה לכם הסבר מעשי לבעיה – והוא טמון בפער שבין מספר משקי הבית החדשים שנוספים מדי שנה בישראל, לבין מספר הדירות החדשות שנוספות לשוק. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפורסמים היום (ג') במסגרת דו"ח "דירות ומבנים בישראל", עולה כי במרבית השנים האחרונות ישנו פער לא קטן בין שני הנתונים הללו, "לטובת" משקי הבית.

כך, בין שנת 2017 לשנת 2018 (התקופה האחרונה שלגביה ישנם נתונים עדכניים) נוספו בישראל 76,800 משקי בית חדשים, ואילו לשוק הנדל"ן נוספו רק 55 אלף דירות; בין 2016 ל-2017 המצב היה טוב יותר, אז נוספו 40 אלף משקי בית ו-42 אלף דירות חדשות; בין 2015 ל-2016 נוספו 58,500 משקי בית – ו-41 אלף דירות בלבד. 

ומה באשר לשנת 2019? סביר להניח שמספר משקי הבית שנוספו מתחילת השנה אינו נמוך משמעותית מזה שנרשם בין 2017 ל-2018 – אך מספר הדירות שנוספו לשוק עומד על 46 אלף בלבד. הפער הזה, הנמתח על פני שנים, לא ממחיש רק את מצוקת הדיור - אלא גם את הפוטנציאל הגדול של תחום ההתחדשות העירונית, שטרם מומש בצורה מקיפה.
נציין כאן כי מספר משקי הבית כולל בתוכו לא רק משפחות אלא גם זוגות מתחתנים, זוגות מתגרשים ועוד, אשר תורמים כמובן לעלייה במספר הסופי.

נתוני הלמ"ס מספרים עוד כי נכון ליולי 2019 היו בישראל כ-2.679 מיליון דירות או יחידות דיור המשמשות למגורים, וזאת לעומת 2,587,100 משקי בית נכון לסוף 2018. כ-2.448 מיליון דירות היו בעיריות ובמועצות מקומיות, ו-231,300 דירות - במועצות האזוריות. בין 2012 ל-2019 התווספו בעיריות ובמועצות מקומיות 302,700 דירות חדשות – גידול של 14%. 

נזכיר כי הנתון המתייחס למספר הדירות בישראל אינו כולל דירות שאינן מדווחות לרשויות, וכן דירות ביישובים שיתופיים כגון קיבוצים, מושבים שיתופיים ויישובים מוסדיים במועצות אזוריות. הגידול במספר הדירות משקף בעיקר בנייה חדשה, אך עשוי לכלול גם פיצול של דירות קיימות לכמה יחידות דיור או שינוי הגדרות שימוש של נכסים.

מספר הדירות הרב ביותר – במרכז;
רק 2.1% מהמבנים בתל אביב מונים 51 יח"ד ויותר

הפרסום של הלמ"ס כולל גם פילוח באשר למספר הדירות בכל מחוז. כך, בשנת 2019 האחוז הגדול ביותר של דירות היה במחוז המרכז (רבע מכלל הדירות) ובמחוז תל אביב (21% מהדירות), ואילו האחוז הנמוך ביותר היה באזור יהודה ושומרון (3% מהדירות). המספר הגבוה ביותר של דירות היה בירושלים – 228,948 (כ-4,400 דירות יותר מ-2018) ואחריה תל אביב-יפו, שבה היו 209,272 דירות (כ-3,100 דירות יותר מ-2018). גידול משמעותי במספר הדירות נרשם בחריש (תוספת של 50%), בכפר יונה (17%), בקריית יערים (14%) ובנתיבות (13%). ביישובים אור יהודה, מגדל העמק וקריית שמונה לא נרשם גידול במספר הדירות למגורים בהשוואה ל-2019.

עוד נתון מעניין, שעליו כבר התעכבנו בעקבות פרסומי הלמ"ס ביולי האחרון, נוגע לשכיחות המבנים מרובי יחידות הדיור בערים הגדולות. על פי הנתונים הללו, רק 1.7% מהמבנים בערים הגדולות בישראל (כאלו המונות יותר מ-100 אלף תושבים) כללו 51 יחידות דיור ויותר. רק באשדוד (4.9%), בבת ים (3.9%), בנתניה (2.9%), בחולון (2.1%) ובתל אביב-יפו (2.1%) שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי. בבאר שבע ובאשקלון כ-70% מהמבנים הם בני יחידת דיור אחת או שתיים לכל היותר, ואילו בבני ברק ובבת ים – פחות מ-10%.