שיאנית היתרי הבנייה במחצית של 2019: ת"א; המפתיעה: אור יהודה

מי היא הרשות המחזיקה בתואר "אלופת היתרי הבנייה" בישראל? מי זינקה באופן משמעותי, ומי לעומתה מספקת היתרי בנייה בקצב נמוך מאוד בהשוואה לעבר? את התשובות לכל השאלות הללו אפשר למצוא בקובץ נתונים מעניין שהוציאה בימים האחרונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – קובץ שמאפשר לנו לקבל תמונה ברורה לגבי הלך הרוח ברשויות השונות, הן בשנים האחרונות והן בשנה הנוכחית, במחצית הראשונה שלה, בין ינואר ליוני 2019.

ראשית, נספק לכם את דירוג חמש הרשויות המובילות במתן היתרי בנייה: הראשונה היא תל אביב-יפו, שסיפקה במחצית הראשונה של 2019 כמות המסתכמת ב-2,596 היתרי בנייה – קצב של 5,192 היתרים בשנה שלמה, מספר שאם אכן יתממש יהיה ככל הנראה הגבוה ביותר מבין כל הרשויות בארץ בעשור האחרון. לשם השוואה, בכל שנת 2018 סיפקה העירייה 3,759 היתרים.

זו רשימת 50 הערים הראשונות מבחינת כמות היתרי הבנייה במחצית הראשונה של 2019:

במקום השני ניצבת חריש, היחידה מבין הרשויות הראשונות ברשימה שאינה עירייה אלא מועצה מקומית – אך יש לזכור כי חריש בדרך הבטוחה להפוך לעיר באופן רשמי בשנים הקרובות. בחריש ניתנו במחצית הראשונה של 2019 מספר של 1,357 היתרי בנייה, זאת לעומת 893 היתרי בנייה לאורך כל שנת 2018. השיא מבחינת חריש היה בשנת 2015, אז הוציאה הרשות 4,323 היתרים.

המפתיעה בחמשת המקומות הראשונים היא אור יהודה – רשות שעד 2018 לא הנפיקה יותר מ-202 היתרי בנייה. בשנת 2018 היא כבר הגיעה ל-616, וב-2019 ל-1,025 היתרים בחצי שנה. את חמשת המקומות הראשונים משלימות ירושלים (עם 1,357 היתרים) ובאר שבע (עם 1,307 היתרים).

רשות בולטת נוספת היא גדרה, שעליה כבר דיווחנו כאן לא מזמן בקשר לביקוש הגובר לשטחי תעשייה, ובעיקר אחסנה. מתברר שגם קצב הנפקת היתרי הבנייה הולך ומתגבר בשנים האחרונות: ב-2015 הונפקו 43 היתרים, ב-2016 הונפקו 81 וב-2017 ניתנו 47 היתרים. התפנית הגיעה בשנה שעברה, עם 500 היתרים בסך הכול, וב-2019 ניתנו כבר 532 בתוך חצי שנה.

רק 71 היתרי בנייה בחיפה; 29 בלבד בבית שמש ו-20 בכפר סבא

הרשויות הבולטות מבחינת מיעוט היתרים הן ארבע: עיריית חיפה, שבתחומה כמות התושבים השלישית בגודלה בישראל, הנפיקה במחצית הראשונה של 2019 כמות של 71 היתרי בנייה בלבד, לעומת 668 ב-2018 ושיא של 2,123 היתרים ב-2017 (שיא של עשור מבחינת העיר).

כמות קטנה עוד יותר, 29 היתרים בלבד, ניתנה בבית שמש, זאת לעומת 673 ב-2018 ו-1,108 בשנת 2015. בכפר סבא ניתנו במחצית הראשונה של השנה רק 20 היתרים, לעומת 297 ב-2018 ו-327 ב-2017. בלוד, במשך ששת החודשים הראשונים של השנה, ניתנו שני היתרים בלבד על ידי העירייה.

ברשויות רבות נראית ירידה מתמדת בכמות היתרי הבנייה הניתנים לאורך השנים. כך למשל, בפתח תקווה התרגלו לכמות של אלף היתרי בנייה ויותר מדי שנה, כולל 1,606 היתרים ב-2014 ו-1,720 היתרים ב-2016. בשנת 2017 צנח המספר ל-671, וב-2018 עמד על 1,045. השנה, בששת החודשים הראשונים של 2019, נופקו רק 314 היתרים. גם בגבעתיים השכנה מורגשת ירידה, שם לאחר 1,050 היתרי בנייה לאורך 2018, ניתנו במחצית הראשונה של 2019 רק 292 היתרים.

נתניה בולטת גם היא מבחינת המגמות המתרחשות בה: מ-2009 ניתנו על ידי העירייה לפחות אלף היתרים מדי שנה, והשיא נאשים ב-2015 וב-2016, אז ניתנו 1,521 ו-1,564 היתרים בהתאמה. ב-2018 ניתנו רק 480 היתרים על ידי העירייה, וב-2019, במחצית הראשונה, 304 – עלייה בקצב השנתי לעומת 2018, אך עדיין רחוק מרף ה-1,000 שלו התרגלו בעיר היהלומים.

עיר נוספת שנציין היא אשקלון, שבה ניתנו 1,111 היתרי בנייה ב-2015, 1,805 היתרי בנייה ב-2016 ו-2,053 היתרי בנייה ב-2017. לעומת זאת, ב-2018 כולה ניתנו רק 397 היתרים, ובמחצית הראשונה של 2019 רק 176 – קצב שנתי של 352 היתרים בלבד.