"עבודת מטה רחבה להצעת חקיקה בהתחדשות העירונית על כלל חסמיה"

"בשנה האחרונה משרד המשפטים מרכז עבודת מטה רחבה מאוד, כדי להניח הצעת חקיקה מקיפה בתחום ההתחדשות העירונית, על כלל חסמים שיש בתחום ושאותם אנחנו רוצים לפתור בראיית העתיד". כך אמר שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה, באירוע השקת מכון אאורה למשפט, יזמות חברתית והתחדשות עירונית בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שהתקיים בשבוע שעבר.  "אני מתחייב לפעול ולעודד את הממשלה שאני חבר בה ואת כלל גורמי המשרד שעליו אני אמון, להמשיך ולפעול בכיוון זה".

המכון, שהוקם הודות לתרומתה של חברת אאורה , מיועד, כך כהגדרת מקימיו, "להוות מסגרת אקדמית ומקצועית ללימוד ולחקר תהליכים עירוניים של התחדשות וחדשנות, ולהעמקת הזיקה בין הסדרים משפטיים ראויים לבין פעילות עסקית המשלבת ערכים חברתיים וסביבתיים. זאת מתוך הבנת האתגרים הייחודיים שמציבה המציאות הישראלית, ועל רקע הפיתוח המואץ של טכנולוגיות חדשניות ומודלים כלכליים מתוחכמים".

אל האירוע הגיע גם אורח מכובד – ראש עיריית ברצלונה לשעבר, שבייאר טריאס, אשר מלבד נוכחותו בהשקת המכון נועד עם יעקב אטרקצ'י, המייסד והבעלים של חברת אאורה , לשיחה על יישומה של ההתחדשות העירונית בברצלונה. מחברת אאורה נמסר: "שמחנו לארח את מר טריאס אצלנו. אנו רואים הרבה מן המשותף לברצלונה ולישראל, בענף הנדל"ן בכלל ובהתחדשות העירונית בפרט. זוהי תחילתו של שיתוף פעולה בין הגורמים, ובעתיד הקרוב ייערך ביקור גומלין בברצלונה, שבמהלכו יערכו אנשי אאורה סיור בשכונות אשר עוברות התחדשות עירונית בעיר הספרדית".

באירוע דיבר גם שר העלייה והקליטה, ח"כ יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון לשעבר, שהצהיר: "השעון מתקתק ואנחנו לא יודעים מה יקרה בהקשר של שימושי קרקע. אני מעריך שנגיע לסדר גודל כזה ששליש מהתחלות הבנייה יהיו בהתחדשות עירונית בתוך עשור. מכון אאורה גם ישפר את איכות הביצוע לעתיד לבוא, וגם יוסיף מידע מקצועי".

באירוע נכחו גם ראש עיריית ירושלים משה לאון, ראש עיריית קריית אונו ישראל גל, ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית חיים אביטן, ויו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה במחוז תל אביב, אדריכלית דניאלה פוסק.

"ההתחדשות העירונית היא המחר של המגורים במדינת ישראל", אמר אטרקצ'י באירוע. "אנחנו פה בשביל הסטודנטים. נושא ההתחדשות העירונית הוא דבר חשוב וחיוני לסטודנטים למשפטים, למנהל עסקים ולקיימות, כי הם יעסקו בזה בעתיד. הדבר הזה נעשה באהבה רבה, ואין לי ספק שהמכון הזה יהיה סיפור הצלחה".

פרופ' אמנון להבי, דיקן בית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי הרצליה, אמר: "המכון יפעל במסגרת בית הספר למשפטים, אך פעילותו תשולב בפעילותם של כל בתי הספר בבינתחומי, לאור ההבנה שיזמות חברתית והתחדשות עירונית בפרט הם נושאים בינתחומיים, גם בהיבט האקדמי וגם בהיבט המעשי. אנו רוצים לפעול יחד כדי לסייע לחברה שלנו ולפרטים שבה לבנות לעצמם – תרתי משמע – עתיד טוב יותר, בערים מודרניות, מפותחות וחכמות ובחברה דמוקרטית ופתוחה שיכולה לקבל ולהכיל את האחר בתוכה".
 
מנהלת המכון, ד"ר אורה בלום: "המכון שואף להתמקם בחזית המחקר העדכני בכל התחומים שמשיקים ליזמות חברתית ולחדשנות. האתגר שהצבנו לנו הוא לצמצם את הפערים בין השינויים המהירים שמתחוללים במציאות (טכנולוגיות מתקדמות ומודלים כלכליים מתוחכמים),לבין המחקר המועט הקיים, שמתקשה להדביק את הקצב. המכון יתמוך ויעודד במחקרים בנושאים שונים, כגון צורות מגוונות של ממשל תאגידי, רגולציה אפקטיבית, פיתוח אורבני ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות ליצירת ערים חכמות. נוסף על כך, הוא יקיים כנסים ושולחנות עגולים כדי לפַתח דיון בנושאים אלו".

אפי שטנצלר, יו"ר המכון והוועד המנהל: "במלאת 100 שנה למדינה, בשנת 2048, ישראל תמנה 15 מיליון תושבים ואף יותר. היכן הם יגורו? איך תיראה צורת המגורים? איך תיראה צורת התעסוקה? איך ייראו וייבנו מוסדות החינוך והתרבות? איך ניתן יהיה לשמור על הריאות הירוקות? איך תהיה הרגולציה? איך נשלב בין הצרכים העירוניים לצורכי המדינה? איך ייראו התשתיות? איך תשולב הטכנולוגיה בבנייה ובמרחב השכונתי החדש? איך נעניק ביטחון לתושבים? האם ניתן יהיה לספק מזון, ירקות ופירות, ישירות מהמגדל האקולוגי העירוני? איך נבנה בפריפריה? האם נגור בערי מדינה כגון תל אביב, ירושלים, באר שבע או חיפה? תשובות לשאלות אלו ונוספות ייתנו הסטודנטים מכל בתי הספר בבינתחומי הרצליה שילמדו במכון אאורה , המשלב את לימודי האקדמיה עם המחקר והפרקטיקה".