הפתרון העתידי באזורי המגורים היקרים? "דירות מיקרו" רובוטיות

דירות קטנות הן לא משהו חדש במיוחד. בישראל יותר ויותר פרויקטים בשנים האחרונות "שומרים" אחוז מסוים לדירות כאלו, במטרה לייעד אותם לזוגות צעירים ולמשפחות קטנות שלא זקוקות בשלב ראשון לדירה של ארבעה חדרים ויותר; באסיה העניין הזה רווח עוד יותר, עם דירות קטנות של ממש שלעיתים יכולות להכיל אדם אחד ותו לא. הכיוון ברור, וגם הסיבה לו: הביקוש לנדל"ן וריבוי האוכלוסייה מחייבים צמצם של שטחי המחייה ומעבר לדירות קטנות, בעיקר בערים ובאזורי הביקוש המרכזיים במדינות השונות.

כעת נדמה כי מגיעה בשורה חדשה מסן פרנסיסקו, שעשויה להישמע אולי מעט מרחיקת לכת לאוזניים מן ההווה, אך ייתכן שתהיה סטנדרט בעתיד הלא רחוק: דירות בעלות ריהוט רובוטי. הריהוט הזה יתקפל אל התקרה כשלא נשתמש בו (למשל כאשר נסיים לישון על המיטה),ויכלול אמצעי בקרה ושליטה, שיאפשרו לנו לקבל מידע על חפצים שאיננו עושים בהם שימוש.

לפנות שטח רצפה ולנצל כמה שיותר את המקום הקיים

דירות של 40 מ"ר ופחות מזה הן לא עניין נדיר מאוד כיום באזור הסיליקון ואלי הידוע בסן פרנסיסקו, קליפורניה – מהמקומות המבוקשים, הצפופים והיקרים ביותר ברחבי תבל. עוד ועוד עובדים באזור מבינים שאין להם כל סיבה לבחור בדירות גדולות באזור הזה: הם יכולים לענות על כל צורכיהם גם בדירות קטנות, מינימליסטיות אומנם, אך כאלו שיש בהן כל דבר שהם זקוקים לו.

אך, כאמור, אנחנו לא מדברים כאן רק על דירות קטנות, אלא על דירות קטנות ומשוכללות. רובוטיות. האקונומיסט מדווח כי דירות אלו הן חלק ממיזם חדש שנקרא Bumblebee Spaces (אולי משום שגם הוגיו מעלים בדמיונם כוורת רוחשת של מאות ואלפי דירות קטנות בבניין אחד...),אשר מעודד, כאמור, מעבר לדירות שבהן שטח הרצפה מנוצל עד תום.

בדירות כאלו, המיטות והארונות מתקפלים מעלה, אל התקרה, כאשר בעליהם לא משתמש בהם. לאותם רהיטים חיישנים שונים, בהם כאלו פשוטים יחסית שמטרתם לוודא כי אין אדם שנמצא תחתם כאשר הם יורדים מטה, וכאלו המורכבים יותר – שמתריעים במקרה שפריט מסוים לא הוזז ממקומו, כלומר לא נעשה בו שימוש, במשך זמן רב. הכול מכוון למקום אחד: חיסכון. חיסכון במקום, חיסכון בשימוש, חיסכון במוצרים (מתוך ראייה כי אדם שיבין שאינו משתמש בחפץ מסוים, ימסור אותו לאחר).

פתרון שפוי באזור שבו המחירים בלתי אפשריים

כדי להבין מהיכן צצים מיזמים כמו זה שעליו מסופר באקונומיסט, צריך להבין את המצב במקום כמו הסיליקון ואלי. כיום מתגוררים באזור זה בסביבות 7.2 מיליון איש, ועד 2040 צופים שיגורו בו כתשעה מיליון איש. שכר הדירה הממוצע בעמק הסיליקון עלה מאז 2010 בכמעט 50%, וכאמור – מדובר באחד המקומות היקרים ביותר בעולם. במציאות כזו, אין ברירה אלא למצוא פתרונות יצירתיים, גם אם הן נשמעים נכון להיום מעט קיצוניים.

ישנן כבר דירות שמיזם Bumblebee Spaces כבר מיושם בהן. אלו דירות קטנות באמת – כאלו שיכולים להיכנס אליהם רק ספה זוגית, מיטה זוגית, שולחן כתיבה וכוננית. יש לציין, לצד זה, כי למרות כל זה מחיריהן לא זולים במיוחד (באקונומיסט מדווחים על שכר דירה של 2,500 דולר לדירה ששטחה קטן מ-40 מ"ר),אך הם בוודאי זולים יותר מהממוצע הרווח באזור.

חשוב להבין: הנטייה של צעירים רבים כיום באזורים כאלו היא למצוא פתרונות זולים ככל האפשר. לכן רבים פונים כיום למגורים קהילתיים (קו-ליבינג),כאלו שבהם המגורים הם שיתופיים. לאחרונה אף עסקנו בכך כאן אצלנו:

נדמה שדירות המיקרו הרובוטיות הן פשוט שלב נוסף ב"אבולוציה" של הדירות באזורים היקרים. במצב שבו כל מ"ר יקר ערך, ייעשה כל ניסיון באשר הוא לצמצם את אותו "שטח רצפה" כדי לחסוך בעלויות. מעניין לראות אם בעוד 20 שנים זה יהיה הסטנדרט באזורי הביקוש ברחבי העולם, ואולי גם כאן בישראל.