חוזרים לעוטף: "אנשים שבו משהות ארוכה במרכז וכבר לא מוכנים לקבל את המצב כאן"

"היית מצפה שב-8.10 כבר הבינו את האירוע, אבל עד היום לא הבינו. אנחנו מתעסקים בשטויות. אין גוף אחד במדינה שמתכלל את כל האירוע הזה, אין אף אחד שבודק אם אנו ערוכים לאירוע הבא, ואני אומר לכם שאנחנו כבר באירוע הבא ולא ערוכים". כך אמר תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, במהלך הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל הנערך באזור עוטף עזה, בנתיבות ובמועצה האזורית שדות נגב.

הארוע, בהשתתפות של כ-800 מתכננים, החל אתמול (ה') ומסתיים היום, ועוסק באופן טבעי רבות במתקפת החמאס ובעבודות השיקום והפיתוח בעקבותיה. לדברי עידאן, "המלחמה הדגישה לנו שאנחנו חייבים להתכונן לאירועים הבאים לבד, לגייס תרומות לבד. יש הרבה פקידים שרוצים להחזיר את מה שהיה, אנחנו לא רוצים להחזיר את מה שהיה. אם לפני המלחמה פיתחנו את חבל ארץ זה – עכשיו אנחנו חייבים לפתח עוד יותר".

עוד סיפר עידן על ההתמודדות עם חזרת התושבים לבתיהם, ואמר: "אנשים חזרו משהות במרכז והם כבר לא מוכנים קבל את המצב כפי שהיה כאן. הובלנו תהליך של תוכנית אב לחינוך, עם שיא זכאות לבגרות אבל החלטנו שחייבים לעלות קומה עם פרויקט הדגל שלנו: בית ספר למקצועות ההיי-טק לצד תוכנית ההרחבות שלנו שתכפיל את כמות התושבים במועצה והקמת היישוב החדש (היישוב "אופיר" ע"ש ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל שנפל ב-7.10) שמהווה ניצחון אזרחי על עזה''.

"הסכם הגג מביא לפה הרבה מאד כסף"

יחיאל זוהר ראש העיר נתיבות: "בעבר הפקידים בירושלים החליטו עבורנו. אנו החלטנו לקחת לידינו את סדר היום ולהחליט בעצמנו, לעבוד ישירות עם אנשי המקצוע והמתכננים. אנו בונים כאן בנתיבות עיר חדשה ליד הישנה. שאלו אותי אם אני לא מפחד ליפול. אני מבחינתי אחריי המבול. תפקידי לעשות הכל למען העיר הזאת ולא משנה איזה גרעון יישאר לירושלים.

"פעם התמחנו בלהביא סגן שר שייתן לנו חצי מדרכה, אבל הבנו מה הפטנט – מכל הפיתוח הגדול שלנו מי המרוויח העיקרי? – מדינת ישראל הרוויחה מיליארדים משיווקי הקרקעות של נתיבות, אז למה שאנו לא נהנה מזה? למה שהילד מנתיבות לא יהנה מזה?".

על הסכם הגג שנחתם מול המדינה בהיקף של 32 אלף דירות אמר זוהר כי "הסכם הגג מביא לפה הרבה מאוד כסף. השאלה היא לא מה נותנים לך אלא מה אתה דורש. הייתי בין הראשונים שהתחילו משא ומתן על הסכם גג ובין האחרונים שחתמו. למדנו מה אנחנו צריכים לדרוש. רק עבודה עם רמ"י מאפשרת פיתוח כל כך מסיבי של העיר והכל פורח למרות הממשלה, ואין דבר שגורם לי להיות מאושר יותר. אבל זה צריך להיות לא רק אצלנו. בקו שמול הרצועה צריך שיהיו כמה ישובים גדולים וחזקים שיעמדו ממול הרצועה".

"שכחו שנרצחו 15 בדואים ונחטפו שישה"

טלאל אל קרינוואי, ראש עיריית רהט, אמר כי "אני בא לכאן כראש העיר השנייה בגודלה בנגב. כשמדברים על הנגב, מסתכלים על הבדואים כסוחרי נשק, אין תמונה אחרת שלנו. החלק שלנו כחלק מהנגב המערבי נשכח, שכחו שב-7.10 נרצחו 15 בדואים ונחטפו שישה. בתקומה שכחו אותנו, וגם בתוכנית האסטרטגית של הנגב המערבי הדירו אותנו. כשידידי יחיאל זוהר צועק והולך לבג"צ לא אומרים שהוא קיצוני. כשאני עושה אותו דבר אני קיצוני ונגד המדינה, וצריך לקחת לי את תעודת הזהות. אני לא מוצא את מקומי".

לדבריו, "ברהט יש 8,000 מחוסרי דיור, האנשים האלו לא יכולים לבוא לגור בהסכמי הגג של נתיבות. חשבתי על הסכם גג, האם הסכם גג יתאים למבנה החברתי של רהט? לא בטוח שזה יעבוד, ללא בלמים ואיזונים נדרשים. המדינה כבר ניסתה להעביר אלי ביום אחד 6,000 תושבים מאזור דימונה בלי לשאול אם זה מתאים למבנה החברתי, וכל זה כשהתושבים שלי הם במדרג חברתי-כלכלי 1, ובלי לדבר איתי. שנה אני מבקש מרמ"י לקבל את רשימת האנשים שקנו את המגרשים אצלנו כדי להתארגן עם גני ילדים ושירותים ולא מקבל תשובה, אז הסכם גג כנראה לא יעבוד ברהט. התחדשות עירונית ? את זה צריך לבדוק".

המתכננת תמי גבריאלי, יו"ר משותפת של איגוד המתכננים, פתחה את הכנס ואמרה: "השנה, אולי יותר מאשר בכל שנה אחרת, מיקום הכנס ותכניו משקפים את המציאות המאוד מורכבת שאנו חיים בה. אנחנו גאות מאד על כך שראשי הרשויות, תמיר עידאן ראש המועצה האזורית שדות נגב ויחיאל זוהר ראש עיריית נתיבות, פתחו בפנינו את שעריהם ומודה לקרוב ל-800 אנשי ונשות תכנון שהגיעו לכאן היום למרות המרחק ממרכז הארץ, ולמרות ההתרעות הביטחוניות, האיומים והסיכונים".

"אנחנו רואות בכך הבעת תמיכה ועידוד לאזורי הדרום והצפון וזו בהחלט אחת ממטרות הכנס השנה. אנחנו מאמינות שמקצוע התכנון מחייב את העוסקים בו לגלות מעורבות ציבורית וחברתית ולפעול תוך שמירה ונאמנות לערכים, וזה אתגר לא פשוט, בפרט בימים אלה. מחובתנו לשמור על ערכים של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי – זוהי מהות תפקידנו והשליחות של המקצוע שלנו".