איש העסקים לורנט לוי צפוי להפוך בניין מגורים הרוס בלב טלביה למלון בוטיק

איש העסקים הישראלי-צרפתי לורנט לוי צפוי להפוך מבנה נטוש בלב שכונת טלביה היוקרתית בירושלים לבית מלון. כך עולה מהחלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, בראשות עו"ד שרית אריאלי בן שמחון, שהחליטה בשבוע שעבר לדחות ברובו ערר של חברי ועד הבית ברחוב ז'בוטינסקי בשכונה, נגד בקשה לשימוש חורג לבניית מלון בבניין השכן, ונגד הוועדה המקומית ירושלים.

מבקש ההיתר הוא לורנט לוי, איש עסקים ישראלי-צרפתי, אופטומטריסט ויזם נדל"ן, בעלי הרשת הבינלאומית "אופטיקל סנטר", המונה כיום יותר מ-650 סניפים באירופה, קנדה וישראל. בשנת 2005 עלה לוי לישראל עם רעייתו ושבעת ילדיהם, הוא מתגורר בירושלים ומחזיק במאות דירות יוקרה ונכסים מסחריים בעיר.

להחלטה המלאה של ועדת הערר לחצו כאן

מדובר במבנה מגורים נטוש המוגדר כמבנה לשימור, בן 5 קומות מעל קומת מרתף וגג רעפים שחלה עליו תוכנית לשינוי ייעוד מגורים מיוחד, ובמסגרת הבקשה לשימוש חורג התבקש היתר לטובת שימוש למלונאות ל-26 חדרי אירוח לצד שינויים בקירות החזית ותוספת שטחי שירות לחדרים הממוגנים. הבקשה פורסמה לעיון הציבור בשל הקלות בקווי בניין לטובת מרחבים מוגנים בפאה האחורית של המבנה, שינוי בחזיתות ובפתחי המבנה, וכן לשימוש חורג מההיתר.

במסגרת ההליך, הדיירים התנגדו למיקום עמודת הממ"קים לכל אורכו של המבנה, בשל הפרעתם לסביבה וקרבתה לבתים הסמוכים, וטענו כי המבקש הבטיח לבחון את שינוי המיקום. השכנים טענו כי בניית עמודת הממ"קים החיצוניים בצד הדרומי של המבנה מהווה פגיעה מהותית בדירתם ובדירות יתר דיירי הבניין המצוי בסמיכות. הם ביקשו לבחון אפשרות לתוספת מרחבים מוגנים בתוך המלון ובנישה הדרום מזרחית של המבנה. כמו כן טענו כי היזם פועל תוך כדי עבירות בנייה וסיים את יציקת היסודות לממ"קים ללא היתר. על כן, אין לאפשר להכשיר לו את עבירת הבנייה. עוד טענו כי הפיכת בית מגורים של 5 דירות למלון מהווה נזק מהותי לסביבה בהיבט התחבורה, החניות, רעש, אשפה, ולשינוי של אופי השכונה.

הדיירים התנגדו למיקום עמודת הממ"קים לכל אורכו של המבנה, בשל הפרעתם לסביבה וקרבתה לבתים הסמוכים, וכי המבקש הבטיח לבחון את שינוי המיקום. השכנים טענו כי בניית עמודת הממ"קים החיצוניים בצד הדרומי של המבנה מהווה פגיעה מהותית בדירתם ובדירות יתר דיירי הבניין המצוי בסמיכות

בסופו של הליך ולאחר דיונים חוזרים, הוועדה המקומית החליטה ביולי 24' לאשר שימוש חורג לשלוש שנים לרבות בניית עמודת המרחבים המוגנים הקומתיים, שבדיונים קודמים התנגדה לשינוי מיקומם בשל החלטת מחלקת השימור ובלבד שתנאי להוצאת ההיתר יהיה הפקדה בפועל של תכנית המשנה יעוד בהתאם להחלטה מתאימה של הוועדה המחוזית. 

על כך הוגש הערר שבו העוררים חזרו על טענותיהם והוועדה המקומית טענה כי מיקום עמודת הממ"קים תחת כלל האילוצים הקיימים בחלקה, בחזית האחורית של המבנה הינו בעל היגיון תכנוני המהווה את הפתרון הנכון והראוי ביותר בשים לב לבינוי הקיים.מיקום זה, קיבל את אישור מחלקת השימור ונמצא עומד במדיניות הוועדה המקומית ביחס למיקום המרחבים המוגנים. כמו כן הדגישו שהיתר יינתן לאחר הפקדה בפועל  על ידי הוועדה המחוזית וכן ציינה שהעוררים לא פירטו על פגיעה בסביבה. כמו כן ציינו שעבירת הבנייה לא פוגעת בבקשה להיתר. כמו כן הדגישה הוועדה המקומית שהותרת המבנה כמבנה נטוש תביא למפגעים. מבקש ההיתר חזר בעיקר על דברי הוועדה המקומית.

ועדת הערר: "מדובר במבנה נטוש, יש לאשר את השימוש החורג"  

ועדת הערר קבעה כי "בשים לב להחלטת הוועדה המקומית, כי תנאי להוצאת ההיתר הינו הפקדה בפועל של תכנית נקודתית לשינוי היעוד ממגורים למלונאות ונוכח העובדה כי מדובר כיום במבנה נטוש, יש מקום לאשר את השימוש החורג". עוד הוסיפה כי "השינוי ממגורים למלונאות, בנסיבות ענייננו ובשים לב למיקום הבינוי המבוקש ברחוב ז'בוטינסקי, כאשר תוואי הרחוב מתחיל מבית הנשיא דרך מכון ון-ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בי"ס לאומנויות ומלון ענבל, במיקומו בעיר ההיסטורית, מהווה מיקום ראוי לעירוב שימושים של מגורים ומלונאות, בפרט בעבור מלונאות בוטיק".

כמו כן קיבלה ועדת הערר את עמדת הוועדה המקומית כי "הותרתו של המבנה כיום כמבנה נטוש תביא לפגיעה במבנה לשימור כשלעצמו, והזנחתו עלולה להוות מקור למטרדים. במובן זה אין בפנינו צורך חיוני ודחוף, וכי אף על פי שהתוכנית התקפה פגה, לא חל שינוי במדיניות וכי תנאי להיתר הוא הפקדת תוכנית חדשה".

ועדת הערר קיבלה את עמדת הוועדה המקומית כי "הותרתו של המבנה כיום כמבנה נטוש תביא לפגיעה במבנה לשימור כשלעצמו, והזנחתו עלולה להוות מקור למטרדים. במובן זה אין בפנינו צורך חיוני ודחוף, וכי אף על פי שהתוכנית התקפה פגה, לא חל שינוי במדיניות וכי תנאי להיתר הוא הפקדת תוכנית חדשה"

לגבי הפגיעה בדיירים  קבעה כי "תוספת הבינוי עבור עמודת הממ"קים תביא להסתרה חלקית לא מבוטלת של המבטים כלפי הנוף. עם זאת, הסתרה כאמור עלולה להיווצר גם אילו היו מתבקשים ממ"דים לדירות המגורים למבנה מושא הערר בחזית האחורית של המבנה".  ולכן, "אישור הבקשה לשימוש חורג אינו סותם את הגולל על הבינוי הקיים, שכן בינוי כאמור ייבחן לעת הפקדת התכנית הנקודתית על ידי הוועדה המחוזית, שתהיה רשאית גם לבחון חלופות בינוי נוספות ואחרות להצבת מיקום עמודת הממ"קים, ככל שתמצא לנכון לאשר את שינוי היעוד. וזאת עוד טרם הפקת ההיתר".

עם זאת ביקשה ועדת הערר להעיר את תשומת לב הוועדה המחוזית שניתן להקטין את גודל הממ"קים ל-15 מ"ר במקום 22 מ"ר, כאשר ממ"קים מהווים חדרי אירוח משל עצמם, זאת באישור פיקוד העורף.

בסופו של דבר קבעה ועדת הערר כי "בשים לב לפרק הזמן שנקבע לשימוש החורג, כ-3 שנים בלבד, לצד העובדה כי הוצאת ההיתר הותנתה בהפקדת תכנית נקודתית בפועל, על כל המשתמע מכך כמפורט לעיל, לא ראינו מקום להתערב בהחלטת הוועדה המקומית, למעט הנחייתנו לפעול לצמצום הממ"קים ולחילופין בהתאם לאישור גודל הממ"קים על ידי הוועדה המחוזית", והערר נדחה בעיקרו ולא נקבע צו להוצאות.