פרסום ראשון: פרשקובסקי תחזיר מיליוני ש' לרוכשים בשל טעות בהצמדה למדד תשומות הבנייה

חברת הבניה פרשקובסקי משיבה בימים אלה ללקוחותיה מעל 2.7 מיליון שקל, בשל חישוב שגוי של הצמדה למדד תשומות הבניה,  כך נקבע בהסכם פשרה שקיבל בנובמבר תוקף של פסק דין על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי. התביעה היא חלק מסדרה של תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד חברות בניה באותו הקשר.

ב-2021 הגישו התובעים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד פרשקובסקי בטענה שבדירות שנמכרו להם היא הצמידה את התמורה בחוזי המכר למדד תשומות הבניה, באופן פסול, כך שסעיף ההצמדה בהסכמי המכר מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. לטענתם, בחוזיה האחידים, קבעה פרשקובסקי כי תשלום שיבוצע במחצית הראשונה של חודש קלנדרי (מ-1 ועד 15 לחודש) יוצמד למדד עתידי לא ידוע, אשר יפורסם לאחר התשלום בפועל - ב-15 לאותו חודש - ובכך כפתה המשיבה על לקוחותיה מדד יתר. הקבוצה הוגדרה "כל מי שרכש נכס מהמשיבה ולפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד שטרם פורסם בעת התשלום שביצע בפועל".

לפסק הדין המלא של המחוזי לחץ כאן

נזקם האישי של שני מבקשים עמד על סך 623 שקל ונזקה האישי של המבקשת השלישית על סך 6,806 שקל. נוסף על כך, נטען, כי על הסכומים שגבתה המשיבה מהמבקשים ומיתר חברי הקבוצה יש להוסיף הפרשי ריבית והצמדה מהיום שבו כל חבר קבוצה סיים לשלם עבור הנכס שרכש מהחברה.

התובעים ביקשו שבית המשפט יקבע שעל החברה היה להצמיד את התשלומים במחצית הראשונה של החודש למדד הידוע ולא למדד עתידי, להשיב את הסכומים שנגבו ביתר כאמור בתוספת ריבית והצמדה, לחדול מחישוב לפי הצמדה למדד הלא ידוע ולתקן את חוזיה האחידים.

במסגרת פשרה: פרשקובסקי תשלם לרוכשים 2.7 מלש"ח

פרשקובסקי השיבה ששיטת חישוב זו דווקא אינה מקפחת וכי הרוכש יכול לבחור מתי לשלם. בחודש יולי 2022 נכנס לתוקף תיקון מספר 9 לחוק המכר הקובע, בין היתר, כי הפרשי הצמדה ייעשו בהתאם למנגנון המוצע בבקשת האישור, למדד הידוע, ותוך שנקבע בתיקון לחוק כי תהיה לו תחולה פרוספקטיבית. לטענת פרשקובסקי, תחולה זו איינה את הסעד הכספי שנתבע כלפי העבר וכי גם לגבי הסכמים שנחתמים לאחר כניסת התיקון לתוקף, היא פועלת בהתאם למנגנון ההצמדה שנקבע במסגרתו. הרוכשים השיבו כי אין בסיס לפרשנותה בכל הנוגע לתחולה לעבר כאשר לשיטתם התיקון תומך דווקא בגישת המבקשים, כאשר עולה ממנו כי היה על חברות הבניה גם קודם לתיקון להצמיד למדד ידוע בלבד.

לאחר הדין והדברים ולאחר שאושרו בקשות בנושא נגד חברות אחרות, בהן רייסדור, שכטר וא.זיתוני - הגיעו הצדדים להסכם פשרה, בו נקבע כי פרשקובסקי תשיב 2,716,250 ₪ כולל מע"מ לקבוצה - כל מי שרכש נכס מפרשקובסקי ולפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס שולם מיום 9.9.2014 והוצמד למדד שטרם פורסם בעת התשלום שביצע  בפועל.  החישוב בוצע לפי 51% מההפרש בין הסכומים שהיא גבתה בפועל לבין הסכומים שהיא הייתה גובה אילו הייתה מצמידה את התשלומים של חברי הקבוצה למדד הידוע ביום התשלום בכל אחד מהתשלומים של חברי הקבוצה לפרשקובסקי. התשלומים יבוצעו באמצעות זיכוי למי שיש להם חשבון פתוח או העברה בנקאית. כמו כן יישלחו מסרונים עם בקשת פרטי חשבון למקרה שאין לחברה הפרטים.

מנגנון ההחזרים האמור יהיה בתוקף לארבעה חודשים ממועד אישור הסדר הפשרה, ועד למועד זה תוגש הודעה לבית המשפט על ביצוע הסדר הפשרה במלואו. את יתרת סכום ההחזר שלא חולקה לחברי הקבוצה, ובכפוף לאישור בית המשפט, תעביר המשיבה את לקרן לניהול ולחלוקת כספים. כמו כן החברה לא תצמיד החברה את התשלומים למדד הלא ידוע  על החוזים שלפני התיקון לחוק על אף הסעיף בחוזה.

השופטת קיבלה את הסכם הפשרה וקבעה כי החברה תשלם למבקשים גמול בסך 92,791 ₪ ללא תוספת מע"מ, והחזר של הוצאות המבקשים בסך 17,244 ₪ - וכן שכר טרחה לבאי כוח המייצגים בסך 543,250 ₪ בצירוף מע"מ. את התובעים ייצגו עוה"ד צביקה מצקין ומיכאל פטרמן,  את פרשקובסקי עוה"ד חגית בלייברג ורונן לוי. 

"רוכשי דירות כלל לא ידעו שנעשה להם עוול"

בפוסט בפייסבוק כתב השבוע עו"ד פטרמן כי "בזכות תביעה ייצוגית שניהלנו, חברת בניה ציבורית גדולה משיבה בימים אלו ללקוחותיה מעל 2.7 מיליון ש"ח. התביעה עסקה בחישוב שגוי של הצמדה למדד תשומות הבניה והיא חלק מסדרה של תביעות ייצוגיות שהגשנו נגד חברות בניה באותו הקשר. מדובר בנושא אפור ויבש, שרוכשי דירות לרוב לא יתעמקו בו וכלל אינם מודעים שנעשה להם עוול ושעומדת להם עילת תביעה נגד חברת הבניה.

"ההליך המשפטי התנהל מספר שנים, ללא כל מעורבות של רוכשי הדירות ומבלי שהם אפילו יודעים שאנחנו עובדים כדי להשיב להם סכומים משמעותיים שהם שילמו בעת הרכישה. כעת, משהסתיים ההליך, חברת הבנייה מעבירה אלפי שקלים ישירות לחשבונות הבנק של מאות מלקוחותיה.

"בימים אלו גם מקודמת בכנסת הצעת חוק להגבלת התובענות הייצוגיות, הצפויה להפחית מאוד את ההליכים בתחום זה ולחסום הגשתן של תביעות ייצוגיות ראויות ומוצדקות. בשימוש נכון, מדובר בהליכים משפטיים חסרי תחליף, המסייעים לציבור ומביאים להטבות עצומות לחברה. יש לוודא ששינוי החקיקה יידע להבחין, בין תובענות חשובות המסייעות לציבור לבין הליכי סרק מיותרים".