מפוני גוש קטיף הצליחו לסכל את התוכנית להקמת מרלו"ג ליד ביתם: "אינה מחויבת המציאות התכנונית"

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, בראשות עו"ד מורן בראון, דחתה בחודש האחרון פה אחד את הערר של המועצה האזורית שורק נגד החלטת הוועדה המחוזית מרכז שלא לאשר תוכנית למרלו"ג (מרכז לוגיסטי) סמוך למושב נצר חזני שבשפלה. המושב הוקם עבור חלק ממפוני יישוב בעל שם זהה, ששכן בגוש קטיף ופונה במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005. 

בדצמבר 2022 דחתה ועדה מחוזית מרכז את תוכנית נצר חזני - אזור תעסוקה ולוגיסטיקה. התוכנית מציעה הוספת ייעוד ושימוש במגרש הממוקם בפאתי היישוב נצר חזני, כך שיכלול גם מרכז לוגיסטי לצד תעסוקה, מלונאות ונופש, שימושים שכבר מאושרים. לטענת המועצה. מטרת התוכנית נועדה בין היתר לשמש מקור הכנסה מניב ליישוב ולתושביו, רובם מפוני גוש קטיף ובגיל מבוגר.

להחלטה המלאה של ועדת המשנה לעררים

התוכנית בגרסתה המופקדת ביקשה להגדיל את תכסית הבנייה המאושרת מ-40% ל-65%; לאפשר תוספת גובה של מבנה מ-9 מטרים ל-15 מטרים, הנדרשים לצורכי אחסנה לוגיסטית, וכן הקצאה של עד 150 מ"ר לשימושים מסחריים במסגרת המגרש. התוכנית חלה על חלקה במגרש בשטח כ-20 דונם בבעלות קק"ל.

התוכנית הופקדה ב-2021 בתמיכת ראש המועצה האזורית ויו"ר הוועדה המרחבית שורק, ואילו נציגת המשרד להגנת הסביבה הסתייגה מהחלטה. לתוכנית המופקדת הוגשה התנגדות אחת של קבוצת תושבים מנצר חזני. בדצמבר 2022 דחתה הוועדה המחוזית את התוכנית, בעיקר בשל קשיים תחבורתיים.

"הוועדה סבורה כי הפתרון התחבורתי הנשען על דרכים מקומיות אינו פתרון מיטבי לתוספת השימוש המבוקשת, וזאת בהתחשב בקרבה למבני חינוך ובתי המגורים", נקבע אז. "הוועדה ערה לכך כי במקום חלה תוכנית תקפה לתעסוקה ומלונאות, אולם השימוש ללוגיסטיקה יביא לתוך מערך הדרכים הפנימיות גם תנועת רכבים כבדים ומשאיות שניתן להימנע מהן עם הותרת השימושים התקפים ללא שינוי. הוועדה סבורה כי הוספת שימוש לאחסנה לוגיסטית בתוכנית הנדונה, נכון שישען על תשתית דרכים מבוססת יותר שתוציא מקרבת המגורים ומוסדות החינוך את תנועת הרכבים הכבדה. פתרון כזה לא קיים בתוכנית". 

בגין החלטה זו הוגש הערר נגד הוועדה המחוזית, ועדת המשנה להתנגדויות, וקבוצת התושבים. הוועדה המרחבית הייתה מהמשיבות לערר. לאחר מכן הוגשה מטעם היזמים, שותפות "נצר חזני תעשיות", בקשה להצטרף כמשיבה להליך. מדובר בשותפות מוגבלת בין "אגודת נצר חזני – אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ" ל"חברת מרלוג נצר חזני". המועצה האזורית טענה שיש פער לא מוסבר בין ההחלטה להפקיד את התוכנית לאחר השיקולים התכנוניים להחלטה שלא לאשר את התוכנית, וכי לא הוצגו טעמים חדשים.

לגבי סוגיית התחבורה, טענו שביישוב הסמוך "יסודות" קיים מרכז לוגיסטי גדול ומתוכנן, ומעת הקמתו עוברות בו משאיות בדרך המובילה אליו, שהיא בחלקה משותפת גם ליישוב נצר חזני ומצויה גם בסמיכות לבתי הספר והמתנ"ס. ביחס אליהם נטען בעבר כי קיימת סכנה של פגיעה בטיחותית, אך בפועל לא אירעו אירועים בטיחותיים. כמו כן נטען כי הוועדה המחוזית נסמכה מדי על עמדת מהנדסת הוועדה המרחבית, בעוד הוועדה המרחבית דווקא תמכה בתוכנית.

היזמים הצטרפו לעמדה זו והוסיפו כי במשך שנים לא הצליחו לממש את הייעודים המאושרים – תעסוקה, נופש ומלונאות – בשל העדר כדאיות כלכלית. הוועדה המרחבית ציינה כי היא שומרת על עמדתה בעת הפקדת התוכנית ולא מקבלת את עמדת המהנדסת.

התושבים: "פגם מהותי באישור התוכנית" 

הוועדה המחוזית טענה שהיא מחויבת לדון בהתנגדויות, וכי בדיון בהתנגדויות התברר כי התוכנית מקודמת שלא בהסכמת התושבים ביישוב, וכי קיימות לגביה מחלוקות עמוקות שהובילו ככל הנראה גם לעיכוב משמעותי במילוי התנאים להפקדה. היא ביססה את החלטתה על העדר פתרון תחבורתי, מספר מרלו"גים מאושרים במרחב המאפשרים כלכליות וחלוקת הכנסות בין היישובים בהתאם לצרכיהם, ועל עמדת המהנדסת.

התושבים, באמצעות עורכי הדין ברק קינן ואור בטאט ממשרד פירון, הצטרפו לעמדת הוועדה המחוזית ואף טענו כי חברי הוועדה המרחבית נתנו דעתם משיקולים ולחצים פוליטיים שהופעלו על חברי מועצה שאינם בעלי מקצוע, וכן שיקולים כלכליים, שבהם אישור התוכנית יגרום למועצה להגדיל הכנסותיה. הם טענו כי עצם שקילת שיקולים אלה על-ידי המועצה מהווה פגם מהותי באישור התוכנית, זאת לעומת השיקולים התכנוניים האובייקטיביים של הוועדה המחוזית.

חברי ועדת הערר סברו שאין מקום להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית. "ההחלטה מאוזנת. התוצאה התכנונית של הקמת מרלו"ג ביישוב, שהוא למעשה מרלו"ג שיתווסף על שורה של מחסנים לוגיסטיים קיימים ומתוכננים בסביבה, ממש אינה מחויבת המציאות התכנונית ומהווה שינוי לא מבוטל של התוכנית המתארית המקורית של היישוב אשר סימנה שטח לתעסוקה, מלונאות ונופש" 

עוד טענו כי מדובר בפרויקט גדול הסותר את המצב התכנוני ביישוב, "את אופיו הכפרי ואת השטחים הירוקים הפתוחים בו, המיועדים לשמש כאזור תעסוקה מקומי-כפרי, המצוי בסמיכות לבתי התושבים ולמוסדות חינוך". המתנגדים סבורים כי מרלו"ג במיקום זה יהווה "נטע זר" ו"מפלצת בטון" למרחב הכפרי הירוק של היישוב. במהלך הדיון עלתה על ידי היזמים והמועצה הצעת דרך חלופית, אך זו נדחתה על ידי הוועדה המחוזית.

חברי ועדת הערר סברו שאין מקום להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית. "החלטת ועדת המשנה להתנגדויות, על יסוד מכלול הטענות שהובאו לפניה, היא מאוזנת. התוצאה התכנונית של הקמת מרלו"ג ביישוב, שהוא למעשה מרלו"ג שיתווסף על שורה של מחסנים לוגיסטיים קיימים ומתוכננים בסביבה הקרובה, ממש אינה מחויבת המציאות התכנונית ומהווה שינוי לא מבוטל של התוכנית המתארית המקורית של היישוב אשר סימנה שטח לתעסוקה, מלונאות ונופש.

"לכך מתווספים קשיי התחבורה שמגולמים במיקומו המתוכנן של המרלו"ג בקרבה למוסדות חינוך ותרבות. כל זאת, מבלי להקל ראש כלל ועיקר בהבנה שפעילותם החקלאית הנרחבת של 'דור הוותיקים' בגוש קטיף בעבר, נפגעה עקב יישום ההתנתקות והקמת היישוב במיקומו החדש". 

לעניין דחיית התוכנית לאחר ההפקדה, קבעה הוועדה כי בהחלטת ההפקדה אין כדי לכבול את שיקול דעתו של מוסד התכנון בשלב ההתנגדויות. "סמכותו של מוסד התכנון לדחות תוכנית לאחר שמיעת ההתנגדויות נובעת מעצם תכליתו של הליך ההתנגדויות כהליך מהותי. היא סיכמה בכך שמדובר בהתנגדות שעיקרה כלכלית, אך שיקול זה אינו עולה על השיקולים האחרים".