הפתרון לסחבת? הליך חדש מבקש לעשות מהפכה בסכסוכי הבנייה

מערכת המשפט בישראל קורסת תחת העומס: מדי שנה נפתחים כ-850 אלף תיקים חדשים בבתי המשפט השונים ברחבי המדינה, בהם נדרשים לטפל כ-800 שופטים בלבד. המצב החמור במיוחד בתחומים מסוימים, בהם ענף הבנייה, שם התמשכות ההליכים המשפטיים על פני שנים ארוכות מובילה לנזקים כלכליים משמעותיים לצדדים המעורבים.

שוק הדיור בכללותו נפגע גם הוא מהעומס במערכת המשפט. כשמוסיפים לכך את אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה הממושכת שפרצה בעקבותיהם, אשר גרמו לריבוי הסכסוכים בענף – בין השאר בשל העיכובים אליהם נקלעו פרויקטים רבים עקב מחסור בכוח אדם – מבינים כי קיים בין קשר בל-יינתק בין מצב המערכת המשפטית לשוק הנדל"ן המקומי.

בין היוזמות שמבקשות לתת מענה לבעיה זו בולטת זו של מושב הדין לבוררות מומחים ויישוב סכסוכים, בראשות עו"ד רונן סטי, הפועל במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית, אותו מוביל נשיאו, עו"ד ד"ר מנשה כהן. "בוררות מומחים בשניים", ההליך שמקדמים שני הגופים, זוכה לתמיכה רחבה מצד גורמים בתוך המערכת המשפטית, ובמידה רבה מחולל כבר כיום מהפכה בתחום פתרון הסכסוכים בענף הבנייה.

טובים השניים

בשונה מהליכי בוררות רגילים, וכמתחייב משמה, בוררות מומחים בשניים מנוהלת על ידי שני בוררים: משפטן הבקיא בתחום הבוררות ויישוב הסכסוכים, ולצדו גורם מקצועי כגון מהנדס, שמאי או רואה חשבון – הכל לפי התיק הנדון ונסיבותיו. בשנים האחרונות משמשת ה"נוסחה" החדשה לפתרונם של יותר ויותר סכסוכים עסקיים בענף הבנייה. את אחד מהם, בהיקף של 8 מיליון שקל, ניהל סטי עצמו ביחד עם מהנדס ראשי של חברת בנייה גדולה. בתוך שלושה חודשים בלבד, הוא ניפק לצדדים פסק בוררות מפורט בן 70 עמודים.

"ברגע שמשפטן מופיע לדיון עם איש מקצוע, מדובר בצוות חזק מאוד מקצועית שכמעט בלתי-ניתן להפתיע אותו או לעשות עליו מניפולציה", אומר סטי. "הגורם המשפטי והמקצועי משלימים אחד את השני: אם למשל יש סוגיה הקשורה בגילוי מסמכים, אני כמשפטן יודע לטפל בה; וכשצד מסוים מביא חוות דעת מנופחת וחסרת קשר למציאות, המהנדס שאיתי יידע לעלות על זה ברגע. כלל חשוב נוסף בעניין זה הוא כי במקרה של חילוקי דעות, תכריע עמדת המשפטן”.

איפה אתה מזהה את הבעיה העיקרית כיום בשפיטה של סכסוכי בנייה?

"ברגע שחברה בנייה, יזם או קבלן משנה צריכים לחכות חמש או שבע שנים להכרעה – עדיף כבר שייסוגו מהפרויקט וימשיכו הלאה. זה עוד המקרה הטוב, שכן חלקם לא שורדים את התקופה הזאת ונכנסים לחדלות פירעון, על אחת כמה וכמה בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל'.

"בנוסף, בתיקים כאלה כל אחד מהצדדים נדרש לממן מכיסו חוות דעת מקצועית ממהנדס – דבר הכרוך בעלות של עשרות אלפי שקלים. את חוות הדעת האלה מגישים כשנתיים לאחר פתיחת ההליך, ואז בית המשפט, מאחר שהוא אינו מומחה בתחום התכנון והבנייה, מזמין חוות דעת נוספת של מהנדס מטעמו. חוות דעת זו גם מעכבת את המשך הדיון בעוד שנה, וגם מחייבת את הצדדים בהוצאה כבדה נוספת.

"אחרי שהוגשו כל חוות הדעת, מגיעים להליך ההוכחות, וזו למעשה הפעם הראשונה והאחרונה שבה בית המשפט יוכל להתרשם מחקירה נגדית נוקבת של המהנדס מטעמו על ידי באי כוח הצדדים, ותוך כדי כך לשאול שאלות הבהרה. בעת כתיבת הסיכומים ופסק הדין, בית המשפט יהיה מנוע מליצור עם המהנדס איזושהי תקשורת, שכן הצדדים לסכסוך לא יהיו חשופים לה.

"פה טמונה בעיה גדולה, משום שהשופט הוא לרוב הדיוט בתחום. הוא לא ניהל פרויקט בנייה או נשא בתפקיד ביצועי ב'שטח'. לא במקרה רוב מוחלט של פסקי הדין בתחום ניתנים תוך אימוץ חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט. אלא שלא תמיד השופטים מבינים את חוות הדעת ונותנים פסק דין נכון".

ואז אנחנו מגיעים לשלב הערעורים.

"נכון מאוד. הערעור אורך שנתיים נוספות וכרוך בהוצאה כבדה נוספת המושתת כולה על כתפי הצדדים לסכסוך. ובזמן הזה דיירים מתים, הפרויקטים הופכים ללא כלכליים והיזמים לעתים אף פושטים את הרגל".

"כמעט אותו דבר, רק עם קפה ועוגיות"

"רבים אינם יודעים זאת", אומר סטי, "אך ברירת המחדל בבוררויות רבות היא חוק הבוררות והתוספת הראשונה לו, תוספת שנערכה לראשונה בשנת 1860, לפני למעלה מ-160 שנה. מאז, היא עברה מעט מאד שינויים, שהחשוב שבהם הינו הסדרת זכות הערעור בפני בורר, או ברשות פני בית המשפט.

"לכן, אין פלא כי בוררויות רבות מתנהלות באופן דומה לניהול הסכסוך בבית משפט, כשההבדל מסתכם בעיקר באווירה נינוחה ופחות לעומתית, בגמישות בסדרי הדין וגם – בכיבוד של קפה ועוגיות. כלומר, הבוררות במתכונתה המסורתית די דומה במהותה להליכים משפטיים רגילים, ולכן אין ברירה אלא 'להמציא את הבוררות מחדש'".

חיסרון נוסף שמונה סטי להליך הבוררות הרגיל, נעוץ בעלותו הגבוהה והלא פרופורציונלית, לדבריו: "מי שמנהלים הליכי בוררות הם לרוב שופטים בדימוס או עורכי דין בכירים, המחייבים כל צד ב-1,500 שקל לשעה, לעיתים אף יותר מכך ולעיתים קצת פחות. המשמעות של זה היא שבוררות היא למעשה הליך השמור לחברות ענק או לעשירים, ובוודאי לא לאנשים מהיישוב, כמו יזמי תמ"א 38 או דיירים שמבקשים להוסיף ממ"ד לדירה שלהם. בעלות כזו, יודע מושב הדין לספק שני בוררים, שאחד מהם הוא כאמור איש מקצוע (מהנדס או רו"ח או שמאי)  שמכיר את המאטריה ממקור ראשון".

רץ על מאתיים

ניסיונותיו של סטי להקל על העומס במערכת המשפט לא מסתכמים במוסד הבוררות בשניים. כלי נוסף שפיתח סטי מתמקד בסכסוכי בנייה (ולא רק) שהיקפם הוא עד 200 אלף שקל. 'כללי בוררות 200' כוללים טכניקות בוררות חדשניות ומספקים לצדדים הכרעה בתוך ארבעה חודשים לכל היותר, בהליך בוררות מובנה.

"בתי משפט השלום בישראל מוסמכים לפסוק בתביעות של עד 2.5 מיליון שקל. אבל לפי נתונים רשמיים, 90% מהתיקים שמגיעים אליהם הם בסכומים קטנים של עשרות אלפי שקלים בודדים ועד 200 אלף שקל", מסביר סטי את הצורך במהלך. "האם בשביל סכסוכים כאלה צריך להעסיק שורה ארוכה של שופטים שגם ככה כורעים תחת הנטל? האם הם מצדיקים עיכוב ודחייה של תיקים מינהליים ופליליים חשובים?"

סטי מספר כי כבר ניהל תיק כזה, שבמרכזו מחלוקת על פרשנות סעיף בהסכם בין יזם תמ"א 38 למשקיע בפרויקט, שמשמעותה עבור האחרון כ-150 אלף שקל. בתוך שלושה שבועות מיום פתיחת ההליך הוציא סטי תחת ידיו פסק בוררות, מה שאיפשר לפרויקט להמשיך לנוע קדימה ללא עיכובים ועם הוצאות מינימליות שהושתו על הצדדים.

אילו תגובות מקבלות היוזמות שלך בתוך קהילת המשפט?

"בוררות מומחים בשניים היא יוזמה שכבר זכתה לאמון של  עורכי הדין הבכירים בישראל. בין אלה עו"ד צביקה בר נתן ועו"ד חגית בלייברג, שני שותפים בכירים במשרד גולדפרב זליגמן גרוס; עו"ד אייל רוזובסקי ממשרד מיתר ושות'; עו"ד גד טיכו ממשרד כספי ושות';  רו"ח יזהר קנה, רו"ח מיקי בלומנטל ורו"ח שלומי בר טוב ממשרד פאהן קנה – Grant Thoranton; רו"ח הדס גלנדר, שותפה עד לא מזמן ב-EY; עו"ד יעקב אנוך שותף בכיר במשרד פירון; ושות' גדעון אקשטיין, מבכירי המהנדסים בישראל וסמנכ"ל הנדסה במבנה; אדי קורן, יו"ר אפשטיין ניהול פרויקטים; ועוד כ-50 בוררים נוספים, מהמובילים בישראל בתחומם.  

"באופן כללי אפשר לומר שהמערכת משוועת לדרכים חדשניות ויצירתיות לפתרון סכסוכים בענף הבנייה, ובכלל. קיבלנו גם רוח גבית ממנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, אשר ציין בתשובה לפנייתינו על הקמת ועדה מיוחדת להקלת העומס על השופטים באמצעות הליכים חלופיים. צריך להבין שבמדינת ישראל של אחרי המלחמה, סכסוכי בנייה עתידים לפרוץ במלוא הכוח ובהיקף חסר תקדים. אם לא נעשה היום כלום, תהיה פה קטסטרופה אגב, התחלה טובה יכולה להיות בכך שביהמ"ש יציע בכל תיק אזרחי את אפשרות הבוררות ולא רק את הגישור שבכל הקרוב לא שינה מהותית את העומס במערכת בתי המשפט.

סטי מוסיף כי מעבר להקלה על העומס במערכת, יש ביוזמות הללו כדי לסלול את הדרך למשפט צדק: "חוק הבוררות נולד לפני 56 שנים, והוא פחות או יותר גרסה משודרגת של הפקודה המנדטורית מ-1926, שהיא בעצמה שואבת את עקרונותיה מהמג'לה העות'מאנית. "בוררות מומחים בשניים" וכללי ה-200 הם דוגמה מובהקת להתאמת מוסד הבוררות לצורכי השעה ולמציאות החדשה – לטובת המערכת וציבור המתדיינים כאחד.

לפרטים>>