הערר נדחה: הוסר המכשול האחרון שמנע את קידום התוכנית שתחליף את תמ"א 38 בגבעתיים

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו דחה עתירה שמנעה את קידומה של התוכנית שמחליפה את תמ"א 38 בעיר גבעתיים. בכך הוסר המכשול האחרון לתוכנית, שצפויה להוסיף כ-3,000 דירות במרכז העיר. 

מדובר בתוכנית מפורטת להתחדשות עירונית, שקודמה על ידי עיריית גבעתיים והרשות להתחדשות עירונית, הקובעת עקרונות יישום לתמ"א 38 ברחבי העיר באמצעות כמה מסלולים: חיזוק או הריסה ובנייה בחלקה בודדת ובאיחוד חלקות, וקביעת גובה הבינוי על בסיס רוחב חלל הרחוב. גובה הבינוי על-פי התוכנית הוא של 6-8 קומות והיא לא תחול על מתחמים המיועדים לתכנון מתחמי ברחבי העיר ( פינוי בינוי ).

בינואר 2024 החליטה הוועדה המחוזית לתת תוקף לתוכנית, על רקע סיומה הצפוי של תוכנית תמ"א 38 , אולם בעקבות עררים שהוגשו הן מטעם הוועדה המקומית גבעתיים והן מטעם דיירים ויזמים, החליטה הוועדה לבחון שוב את החלטתה. לפני כחודשיים החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ת"א לתת תוקף לתוכנית, עם השינויים הרלוונטיים בעקבות הערר שהגישה הועדה המקומית. אולם נותר היה לדון בערר שהגיש אחד התושבים, שמאי במקצועו. 

העותר, בעל זכויות לדירה בעיר, העלה טענות לפיהן הזכויות שהתוכנית נותנת לבניין שלו ולבניינים אחרים, אינן מספקות בגלל שלתוכנית יש נפחי בנייה ומגבלות גובה ולכאורה לא ניתן להגיע לגובה הרצוי בבניין שלו. לכן הטענה שלו היא שיש לבצע שינויים תכנוניים בתוכנית ולבנות יותר לגובה ממה שהתוכנית מאפשרת. כמו כן, טען העותר כי יש מגבלות לגובה המרפסת וביקש לבטלן. בנוסף, טען העותר כי יש להחיל את התוכנית גם לבניינים טעוני חיזוק שנבנו עד שנת 1984 בהתאמה להגדרה של חלופת שקד. 

לטענת המשיבות, הוועדה המחוזית תל אביב והוועדה המקומית גבעתיים, התוכנית יצרה מערכת איזונים שאינה בהכרח מתאימה לכל בניין בתוכנית. "התוכנית הזאת חלה על כמות גדולה של מבנים, והרעיון הבסיסי שלה, התכלית שלה, היא ליצור איזשהו איזון שהוא איזון תיכנוני. מצד אחד, מתן אפשרות לחיזוק מבנים תוך התחדשות, ולצד זאת שמירה על תכנון ראוי כחלק מההתמודדות עם המורכבויות שיצרה תמ"א 38 ...כל הרעיון של התוכנית הזו, הוא למצוא איזונים המתאימים ולהסתכל בראייה כוללת ומקיפה יותר על המרחב התכנון המקומי". 

כמו כן טענו המשיבות כי מדובר בהיבטים תכנוניים גרידא שאין לבית המשפט מקום לדון בהם. "בית המשפט הוא כמובן לא מתכנן-על ואינו מתערב בשיקולי תכנון של מוסדות התכנון", נכתב בפסק הדין, "צריך בשביל זה להראות פגם מנהלי כזה או אחר בהליך שהתנהל, או חוסר סבירות קיצוני שוודאי לא הוצג כאן. ולכן, גם מהסיבה הזו, ודאי שבית המשפט צריך לדחות את העתירה הזו".

כאמור השופט קובי ורדי דחה את הערר בהסכמתו של העורר והתוכנית קיבלה אור ירוק מבית המשפט המחוזי בת"א. העותר, דניאל בין ישי הראל, ייצג את עצמו. את הוועדה המחוזית תל אביב ייצג עו"ד נחי בן אור ואת הוועדה המקומית ייצגו עוה"ד תמר באומרינד-איגרא ועוה"ד יונתן הראל.

ראש העירייה רן קוניק, מסר: "לאחר שנים של עבודה תכנונית שמטרתה קביעת עקרונות תכנון ומתן כלים שונים בהתאם לסביבתם בעיר והשפעתם ממגבלות/ תמורות/ קרבה למערכות הסעת המונים וכו', אנו רואים בשנה האחרונה פרי לעמלנו. תוכניות אלו בכלל ותוכנית זו בפרט תאפשר את התחדשות העיר באופן מיטבי, תוך מתן פתרונות בינוי פרטניים בהתאם לגודל המגרש/ רוחב חלל הרחוב/ קביעת זיקות הנאה ושמירה על ערכים נופיים במטרה לשמור על ייחודה ואופייה של העיר מחד ומתן מענה להתחדשות המבנים".