עתירה נגד רמ"י: "פרסמה 10% בלבד מתוך אלפי החלטות הנהלה בניגוד לחוק"

תנועת ההתיישבות האיחוד החקלאי הגישה החודש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והממונה על חופש המידע ברשות. במסגרת העתירה נטען כי רמ"י הפרה את חוק חופש המידע ואינה מפרסמת את כלל החלטותיה, אלא בוחרת באופן סלקטיבי אילו החלטות ייחשפו לציבור. בכך, נטען, מפרה רמ"י את חוק רמ"י המחייב אותה לפרסם את ההחלטות ברשומות ובאתר האינטרנט. בעתירה מבקשת תנועת ההתיישבות מבית המשפט להורות לרמ"י לפרסם את כל החלטות הנהלת הרשות באופן שקוף, מלא ותוך זמן סביר, וכן לקבוע הוצאות משפט לחובת הרשות.

על פי התיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל מ-2012, קיימת חובה לפרסם את החלטות המועצה והנהלת הרשות באתר האינטרנט, למעט מספר סייגים המופיעים בחוק חופש המידע. על פי העתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין עופר נועם ודן פיאלה ממשרד ח. נועם ושות', מדי שנה מתקבלות אלפי החלטות בהנהלת רמ"י, אולם בפועל רק כ-600 מהן מפורסמות באתר הרשמי של הרשות. בעוד מספר ההחלטות שהתקבלו בפועל מאז תוקן החוק כבר הגיע ליותר מ-5,700. יתר ההחלטות, כך נטען, מופיעות באופן חלקי או כלל לא, בניגוד מוחלט לרוח החוק.

עוד נטען כי ב-27 באוקטובר 2024 הגישה העותרת בקשה רשמית למידע לפי חוק חופש המידע, לאחר שהתברר לה שהחלטות רבות מפורסמות באיחור רב, באופן חלקי ולעיתים אף בתמציתיות לא מחייבת. המידע הלקוי והמאוחר, לדברי התנועה, פגע באופן משמעותי ביכולתה לפעול בצורה מיטבית. הבקשה הוגשה לאחר כמה פניות שלפי העותרת נותרו ללא מענה. מבדיקת מרכז הנדל"ן נראה שברמ"י ציפו לבקשת מידע על החלטה ספציפית, זאת בניגוד לטענת העותרת שהבעיה היא בהיעדר פרסום.

על פי התיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל מ-2012, קיימת חובה לפרסם את החלטות המועצה והנהלת הרשות באתר האינטרנט, למעט מספר סייגים המופיעים בחוק חופש המידע. על פי העתירה, מדי שנה מתקבלות אלפי החלטות בהנהלת רמ"י, אולם בפועל רק כ-600 מהן מפורסמות באתר הרשמי שלה

לסיכום נטען בעתירה כי "בהיעדר אמות מידה, לא ניתן כלל לדעת מהן ההחלטות של הנהלת רמי"י המפורסמות בין אם באתר רמ"י ובין אם על ידי בקשות לפי חוק חופש המידע ומה אמות המידה הבוחנות זאת. מדיניות רמ"י כיום, לפיה היא מפרסמת החלטה פלונית שלא פורסמה באתר רמ"י, באמצעות היעתרות לבקשה לפי חוק חופש המידע, פוגעת בעקרון השוויון, שכן יש אדם מסוים היודע על אודות החלטת הנהלת רמי"י, ואילו אדם אחר לאו. ברור כי עלולות להיות לכך השפעות מרחיקות לכת.

"חמורה לא פחות היא מדיניות רמ"י המפרסמת את החלטות הנהלת רמ"י באופן תמציתי שלא מתחייב לתוכן הפרסום. כמו כן הואיל ולפי הסעיף לחוק רשות מקרקעי ישראל תחילת תוקפה של החלטת הנהלה לא תהיה מותנית בפרסומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה, נוצר מצב בו יש מי שלא יודע על החלטות שרלוונטיות לגביו (משום שלא פורסמו) עדיין הן יחולו עליו, באופן הפוגע בעקרונות השוויון ושלטון החוק. בהיעדר פרסום כללי ורחב של כל החלטות הנהלת רמ"י , נוצר פגם אינהרנטי בעקרון השוויון".

בתגובה לבקשה, הפנתה רמ"י לאתר האינטרנט שלה לגבי ההחלטות. " רשות מקרקעי ישראל עושה ככל הניתן להנגיש מידע לציבור, לרבות החלטות הנהלת הרשות", נכתב בתגובת רמ"י באתר. "כידוע ,יש החלטות הנוגעות לפרטיים ו /או בעלות נתונים חסויים שאין חובה לפרסמן. יחד עם זאת, מבדיקתנו עולה כי כ-600 מכלל החלטות ההנהלה שהתקבלו פורסמו לציבור ועומדות לרשותך באתר רמ"י. באשר ליתר ההחלטות, אנו נמשיך לפעול ככל האפשר להעלות לפרסום את אלו שניתן. ככל שיש החלטה מסוימת שנדרש לפרסמה, נשמח לקבל בקשה בהתאם ונפעל לאחר בדיקה להעלותה לפרסום הציבור".

באיחוד החקלאי מסרבים לקבל את התגובה, שגם בה מאשרת רמ"י כי המידע הזמין חלקי בלבד ואינו כולל את מכלול ההחלטות הרלוונטיות, וטוענים כי החוק מחייב את רמ"י לפרסם את כלל החלטותיה, למעט במקרים חריגים כמו ביטחון או פרטיות. "פרסום החלטות בדיעבד ובאופן חלקי מהווה הפרה של חוק חופש המידע, והיה ניתן לפרסם את ההחלטות עם הסייגים בחוק חופש המידע תוך כדי השחרות של הפרטים". עוד נטען כי אין בחוק סעיף הפוטר את רמ"י מחובת הפרסום, ואי-פרסום ההחלטות פוגע באינטרס הציבורי.

מרמ"י נמסר כי "העתירה התקבלה ברשות מקרקעי ישראל, עמדתנו תוצג בבית המשפט כמקובל על פי הדין".