השיטה מיהודה ושומרון, המיקום בלב הגליל: הכירו את המאחז הבלתי חוקי הראשון בשטחה הריבוני של ישראל

ביולי 2022 עלתה קבוצת משפחות יהודיות והקימה מאחז לא חוקי על קרקע פרטית בייעוד חקלאי. מאז, נכשלו כל הנסיונות לפנות את המאחז הלא חוקי, בין היתר בשל גב פוליטי שמקבל המאחז ממפלגות הימין העמוק, והאשמת אלה המנסים לאכוף את החוק ב"אנטי ציונות". סיפור מסוג זה אירע כבר עשרות פעמים במהלך העשורים האחרונים בשטחי יהודה ושומרון, שם הקמת מאחזים לא חוקיים היא פרקטיקה התיישבותית מקובלת, גם אם שנויה במחלוקת. אלא שהפעם מתרחש המקרה בלב שטח המדינה, בגליל התחתון. זהו סיפורו של היישוב רמת ארבל – המאחז הבלתי חוקי הראשון בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.

על אף אי חוקיותה של ההתיישבות, שאינה שנויה במחלוקת, מקבל כאמור היישוב חיבוק חם מהימין העמוק. כמה משריו, בהם איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, אורית סטרוק, עמיחי שיקלי ואופיר סופר, אף השתתפו בחגיגות יום השנה ל"יישוב החדש". גם שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, נרתם מאז נכנס לתפקידו להסדרת ההתיישבות. ביולי 2023 אישרה הממשלה את החלטה 711 שיזם גולדקנופף להקמת היישוב החדש. בתקופה הקרובה אף צפוי להתקיים דיון בוועדה במחוזית צפון בנוגע להקמת היישוב. הדיון בועדה המחוזית מתאפשר לאחר שמשרד השיכון הכין תסקיר תכנוני שמהווה תנאי הכרחי להעברת הנושא אל ועדות התכנון השונות.

יש לציין כי היישוב המוסדר לא צפוי לקום באותה נקודה שבה הוקם המאחז הלא חוקי, שהוקם על קרקעות פרטיות. במועצה האזורית גליל תחתון יחד עם משרד השיכון חיפשו חלופות להקמת היישוב על אדמות המדינה. לבסוף נמצאו 400 דונם בין היישובים מסד ליישוב רביד, מזרחית לכביש 65, במרחק של כ-2 ק"מ מהמאחז.

גוף שלטוני נוסף שמגבה כיום את ההתיישבות הלא חוקית, הוא הגוף שאמור היה לפעול לפינויה – הרשות לאכיפת מקרקעין. הרשות, בראשות אבי כהן, הועברה לפני מספר חודשים לאחריות השר איתמר בן גביר ואינה מפרקת את ההתיישבות הלא חוקית למרות צו מנהלי שקיים בנושא. לאחרונה בוטל פינוי המאחז הלא חוקי בשל טענות המשטרה למצוקת כוח אדם שאינה מאפשרת לה לטענתה להקצות שוטרים לנושא. יש לציין כי באפריל 23 הרסה הרשות לאכיפת מקרקעין את המתחם, אולם באותה תקופה הייתה הרשות תחת אחריות משרד האוצר.

"תפיסה שרוצה לפרק את המדינה היהודית"

לדברי יוסף רוסו, מראשי גרעין ההקמה של רמת ארבל, "הרשות לאכיפת מקרקעין, כמו עוד הרבה מאוד רשויות במדינת ישראל, מתעסקת בסוגיה מטופשת. מדובר בעצם בתפיסה שרוצה לפרק את המדינה היהודית. מדברים על כביכול שוויון, כאילו אני לא יכול לעשות אכיפה בררנית ולאכוף רק לערבים, למרות שאנחנו יודעים שהמציאות היא בדיוק הפוכה בכל הכפרים. רק עכשיו בשנתיים האחרונות של הממשלה הנוכחית התחילה אכיפה של בנייה לא חוקית אצל הערבים וזה דבר מדהים, זה דבר חשוב מאוד. אנחנו באמת לא רואים שום שוויון בין עבירת מקרקעין של ערבי לבין האקט הציוני של רמת ארבל. כי רמת ארבל, זה לא אנשים שבאים להשתלט על קרקע לרווחתם האישית. זה אנשים שבעצם עושים מה שרק צריך כדי להקים את היישוב. אנחנו פה נחיה בקור, בחום, עם מים וגנרטור עד שיקימו פה יישוב כי אנחנו יודעים שהגליל כולו בסכנה".

יוסף רוסו, מגרעין ההקמה: "ההתיישבות כאן היא אקט מחאתי על זה שלהחלטות ממשלה אין כמעט ערך, כי מי שמכריע זה ועדות, שזה אומר הפקידים. זאת המציאות היום. לכן הסיפור הוא לא רק פוליטי ולא רק בנושא התיישבות. זו שאלה מי מכריע את המדיניות במדינת ישראל, האם הדרג הנבחר או הדרג הפקידותי. אנחנו לא מתרגשים מהחלטת הממשלה להקים את היישוב, כי בסוף צריך נחישות מאוד גדולה שלנו כדי שהמדיניות תיושם".

עוד טוען רוסו כי "במדינת ישראל בתכל'ס לא מקימים יישובים חדשים. ככה נוצר המצב המטורף שבגליל בעצם אין שום התקדמות בכל מה שקשור לייהוד הגליל. אנחנו אמורים להיות פה, ואמורים להיות פה רוב. מדינה יהודית זה אומר מדינה שהתושבים שלה הם יהודים. לפני 75 שנה החלטנו שפה יהיו יותר יהודים ולכן אנחנו עושים את חוק השבות. לא נותנים לגויים להיכנס הנה".

דברים ברוח דומה, גם אם בטרמינולוגיה שונה, אומר ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון שבשטחה עתיד לקום היישוב החדש. "לב הגליל זה בעצם הסנטר של הגליל ויש בו פחות מ-25% יהודים. זה דבר שאנחנו לא יכולים לקבל אותו. נכון שרוב האוכלוסייה הלא יהודית בשטח היא אוכלוסייה של אזרחים טובים שאוהבים את המדינה. חלקם גם משרתים בצבא, בין אם זה דרוזים או בדואים, ובאמת היחסים מצוינים. אבל אנחנו ראינו בשביעי באוקטובר מה קרה. היה לנו חשש אדיר שהחיזבאללה יצטרף להתקפה של חמאס בדרום. אנחנו גם יודעים שיש תאי טרור רדומים בכפרים בלב הגליל, וידענו שהדבר הזה יכול מיד גם להביא פעילות משם. אם עוד חבר'ה צעירים היו מצטרפים לאירוע כמו הגל השני והשלישי בעוטף עזה של הפלסטינים, בעצם היינו חשופים לגמרי. לכן ישנו הצורך להגביר את ההתיישבות בגליל".

פלג אמנם תומך נלהב בהקמת היישוב החדש, אך באותה נשימה גם מתנגד להתיישבות הלא חוקית באזור. "אני מבין וגם מעריך את המחויבות ואת ההקרבה של לגור בשטח בלי תנאים לטובת העניין", הוא אומר, "אבל אמרתי להם 'תראו, אנחנו לא יכולים כרשות לתמוך ביישוב שהוא לא חוקי ואנחנו מקדמים את היישוב על דרך המלך'. בתקופה הזאת ניסינו קצת לעזור איפה שאפשר, רק ברמה של דאגה לפינוי אשפה. אבל אמרנו להם 'תקשיבו, ברגע שנצליח להביא החלטת ממשלה מחודשת ליישוב, אז אנחנו באמת מבקשים שאתם תפנו את השטח ונוכל להקים את היישוב'.

"אמרתי להם 'בסוף אתם רבים עם הממסד. אתם לא מוקפים פה בכפרים סביבכם, ואם תצאו מהשטח אף אחד לא ייקח לכם את האדמה. אין לכם מה לדאוג בעניין הזה'. זאת אומרת גם את האמירות האלה שמסבירות שאם הם יפנו את האדמה הערבים יגנבו אותה, ינכסו אותה וישתלטו עליה, זה לא נכון, זה גם לא בכיוון ואף אחד לא מאיים בזה. אנחנו לא ביהודה ושומרון. צריך גם קצת פרופורציה. יש פה עדיין משילות בגליל".

20 שנות סחבת

סיפורה של רמת ארבל מתחיל בשנת 2002, אז אישרה ממשלת שרון לראשונה את הקמת היישוב כחלק מ-14 יישובים חדשים שהיו מתוכננים לקום ברחבי ישראל. ביישוב היו מתוכננות לקום כ-1600 יח"ד אולם הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית בטענה שאין צורך להקים יישוב חדש באזור זה. ב-2005, בעקבות החלטת ממשלה, נערך דיון חוזר בתוכנית בוועדה המחוזית והפעם היא החליטה להמליץ על הקמתו של היישוב בהיקף של 500 יח"ד. התוכנית להקמת היישוב החדש הגיעה ב-2007 למועצה הארצית לתכנון ולבניה, אך שם הוחלט פעם נוספת על דחיית הקמת היישוב בנימוק לפיו "מדיניות התכנון קובעת העדפה מובהקת להרחבתם וחיזוקם של יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים. המועצה הארצית לא רואה מקום לסטות ממדיניות זו". כמו כן, "האתר המוצע נמצא באזור רגיש מבחינה נופית וסביבתית, זאת על פי הקבוע בתכנון המחוזי והארצי. קיימת חשיבות רבה בשמירת השטחים הפתוחים שבו ורציפותם".

ניצן פלג, ראש המועצה: "אמרתי למתיישבים - 'אתם לא מוקפים פה בכפרים סביבכם, ואם תצאו מהשטח אף אחד לא ייקח לכם את האדמה. אין לכם מה לדאוג בעניין הזה'. האמירות האלה שאם הם יפנו את האדמה הערבים יגנבו אותה, ינכסו אותה וישתלטו עליה, זה לא נכון, זה גם לא בכיוון ואף אחד לא מאיים בזה. אנחנו לא ביהודה ושומרון. צריך גם קצת פרופורציה. יש פה עדיין משילות בגליל"

מאז היו מספר ניסיונות לקדם את התוכנית במוסודות התכנון אך המועצה הארצית דחתה אותם. בדיון האחרון בנושא בשנת 2013 נטען כי "יש מקום לפנות לממשלה לקבל עמדתה בנושא לאור משך הזמן מאז החלטתה בשנת 2002... בפני המועצה הארצית הוצגה יוזמה פרטית להקמת ישוב חדש. לאחר שדנה בכך מחליטה המועצה להשהות את הדיון לצורך קבלת עמדתה העדכנית העקרונית של הממשלה בנושא".

לטענת רוסו, העיכובים החוזרים ונשנים בהקמת היישוב רמת ארבל הם "עוד אבן קטנה בדיפ סטייט" אשר גורמת לכך ש"בעצם להחלטות ממשלה אין כמעט ערך, כי מי שמכריע זה ועדות, שזה אומר הפקידים. זאת המציאות היום. לכן הסיפור הוא לא רק פוליטי ולא רק בנושא התיישבות. זו שאלה מי מכריע את המדיניות במדינת ישראל, האם הדרג הנבחר או הדרג הפקידותי". לכן, טוען רוסו, "אנחנו לא מתרגשים מהחלטת הממשלה להקים את היישוב, כי בסוף צריך נחישות מאוד גדולה כדי שהמדיניות שהבוחרים בוחרים תיושם".

ההתיישבות הלא חוקית ברמת ארבל לדבריו של רוסו היא "אקט של מחאה. אנחנו יודעים שהמדינה כבר הצהירה על הכוונות שלה. אנחנו כאן עד שהם ישברו את הראש איך הם מיישמים את המדיניות שלהם. אנחנו פה בשביל לתת גב לזה. גב מחאתי לנחישות של הדרג המחליט ושל הדרג הנבחר לבצע את המדיניות שלו. לפני שנה באמת הדבר הזה נשא פרי והתקבלה עוד החלטת ממשלה ואפילו היקצו עוד איזה 2 מיליון שקל לתכנון. זה כבר שלב מאוד חשוב".

תגובות

הרשות לאכיפת מקרקעין סרבה להגיב לכתבה.

ממשטרת ישראל נמסר כי: "משטרת ישראל מסייעת לאורך השנה באופן קבוע למגוון גופים אזרחיים במימוש תפקידם מתוקף החוק. מטבע הדברים לא נפרט מעבר לאמור".

מטעמו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שאחראי על הרשות לאכיפת מקרקעין וכמובן על המשטרה לא נמסרה תגובה.