סגן ראש עיריית ת"א אסף זמיר: "היום עוברים לת"א בגיל 28, כי אין דירות פנויות והמחיר יותר יקר"

"היום עוברים לתל אביב בגיל 28 במקום בגילים צעירים יותר, כי אין דירות והן יותר יקרות", כך אמר סגן ראש עיריית ת"א אסף זמיר, בכנס תוכניות העתיד של תל אביב-יפו ביוזמת מרכז הנדל"ן ובשיתוף עיריית תל אביב, שנערך היום (ג') באוניברסיטת תל אביב

אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, העניק הרצאה על כיווני הפיתוח של העיר בעשור הקרוב. "העיר נמצאת במצב שמעולם היא לא הייתה בו", טען כרמלי. "כמות אתרי בנייה חסרת תקדים. אצלי במחשבים אני לא מרגיש את האטה, אני רואה את מספר ההיתרים, אנחנו שומרים על קצב אחיד וגם את השנה הזאת נגמור עם כ-6,000 יח"ד - שנה רביעית עם מספר זה. יש 24 אלף יח"ד בהיתר משולמות, זה אומר שיש כאן כוח כלכלי משמעותי מאוד שמבטיח את העתיד של העיר וההתפתחות בהתאם לקווים שלנו". 

כרמלי התייחס לעומס עבודות התשתית והבנייה בעיר, שכל תושב או מבקר מרגיש בו היטב. "אנחנו מנסים להכניס לשוק הכאוטי קצת רוגע, הרבה ודאות והרבה מאוד חזון שכולם שותפים בו ויודעים לאן הולכים. כל מי שמסתובב היום בעיר מרגיש את זה, מה זה אומר לנהל עיר שמשתנה מתחת לרגליים יום יום ועדיין לתת לה לעבוד. לעשות את המעשה התכנוני ההנדסי המטורף הזה: 3 קווי רק"ל, הרבה מאוד אתרי עבודה, אתרי בנייה חדשים, זה לא פשוט". 

מהנדס העיר תל אביב אודי כרמלי (ניאו מדיה)

"המרחב הציבורי – זה מתחיל מפרויקטים כמו טיילת הפארק החופי – המצוק בחלק הצפוני של העיר", הסביר כרמלי. זה הרבה מעבר ל'תראו איזה יופי', זה הרבה מעבר לצמחים, אורות או נוף של ים. תפקידה של העיר הוא קודם כל לייצר מקומות בהם כל מי משתמש בהם מרגיש שווה, מרגיש שהוא יכול לצרוך אותם מא' ועד ת'. אנחנו מקפידים מאוד לשמור על נגישות, דברים פשוטים שכל מי חי בעיר צורך אותם בצורה פשוטה. יש לנו כמעט 1,000 אתרי בנייה בעיר וחלק גדול מהם זה אתרים שנמצאים בתוך הרקמה העירונית ומרגישים אותם יום יום. תוסיפו לזה את העבודות ברחובות הרכבת הקלה, המנהרות וכו'.

"פתחנו לא מעט פארקים בשנים האחרונות. פארק המסילה שאני באופן אישי כל ערב שאני מחפש את הבן שלי, הוא נמצא שם. ואני שואל מה אתה עושה שם? הוא אומר לי 'אבא זה המקום הכי כיפי בעיר. התחושה הזאת שזה שלך, זה שוויוני, כל אחד יכול להיות שם ולצרוך את המקום הזה, זה הסוד של מרחב עירוני בריא. זה לא מרחב עירוני סטרילי, מלוקק, זה מרחב שהפרט מרגיש שהוא יכול להיות שם. יש לא מעט מקומות בעיר שמתנהגים פחות טוב ואנחנו עובדים על זה".

מהנדס העיר ת"א התייחס גם לנושא התכנוני והבירוקרטי. "תוכנית הרובעים 3-4 יצרה שפה חדשה, בעיקר שפה בירוקרטית חדשה, כי הרעיון כאן שאלו תוכניות פשוטות, מהירות, פחות מסובכות עד כמה שאפשר, פשוטות גם למקבלי ההחלטות וגם ליזמים והאדריכלים. אנחנו רוצים לעשות סוף לעולם הזה שיש אנשים שיודעים להוציא יותר מהעירייה ויש פחות. תוכניות רווחיות ללא הקלות, אני מקווה שאנחנו נמצאים בשירת הברבור של המוסד הנורא הזה. בסופו של דבר זה גרר את המדינה עשרות שנים למיקס לא בריא בין עולם הרישוי לעולם התכונני. הרישוי צריך להיות ברור ונקי, להיכנס לפרויקט ולדעת בדיוק עם מה אתה תצא.

כרמלי התייחס לתכנית הכוללת להתחדשות עירונית תא/5555, והודה כי זו תוכנית לא פשוטה בכלל. "האתגר כאן גדול. בניגוד לתוכניות אחרות שמחליפות תמ"א 38 , אנחנו בת"א יפו עוברים שכונה שכונה, רחוב רחוב, כדי לוודא שהמספרים האלו, הרחוב יכול לשאת אותם, המרקם יכול לשאת אותם וגם הכלכלה יכולה לשאת אותם. מה שקורה בת"א בשנים האחרונות לא פחות ממבורך. יש אנשים שכועסים על העומס האדיר הזה, אנחנו מאמינים שעיר ללא עגורנים וללא מנופים היא עיר מתנוונת. אנחנו דואגים לדור הבא, להיצע הבא של דירות ולמשפחות הבאות של העיר עם כל המשמעויות של זה. בסופו של דבר, היזמים מבקשים קודם כל ודאות. ודאות תכנונית זה ערך שאנחנו עובדים עליו". 

"אנחנו נותנים משקל גדול מאוד להתחדשות עירונית מתחמית בתב"עות. יש לנו היום על השולחן כ-220 תב"עות בהתחדשות עירונית, כבר יותר מ-100 מאושרות ועוד 100 בעבודה. העשור הקרוב יהיה עשור של מימוש התחדשות עירונית מתחמית שבה אנחנו עושים את הדברים כמו שצריך עם הפרשות ציבוריות, שטחים ציבורים, שינויי דרכים וכו'". 

"ככל שהקיטוב גדל, ת"א מרוויחה ביקושים - אבל זה מסוכן"

מ"מ וסגן ראש העיר תל אביב-יפו , אסף זמיר, שוחח עם נמרוד בוסו, העורך הראשי של מרכז הנדל"ן . זמיר הודה כי העיר עברה בשנים האחרונות שינוי לא קטן בהרכב האוכלוסייה, ואולי הפכה להיות קצת פחות עיר ללא הפסקה. "פעם, כשהיית מגיע לגיל 30 בתל אביב, היית עוזב לפריפריה החברתית או הגיאוגרפית, שכונות שמחוץ למרכז, תלוי ביכולת שלך. לברוח למקום פחות צפוף עם הרבה חניה והרבה דשא לגדל ילדים.

אסף זמיר והמראיין נמרוד בוסו (נאו מדיה)

"התחלופה הזו יצרה דלתות מסתובבות של אוכלוסייה בתל אביב שהשאירה אותה מאוד צעירה ומשתנה. לפני 15-20 שנה, אותה קבוצת אוכלוסייה החליטה שהיא נשארת, זה לא קרה רק בתל אביב, זה קרה בכל העולם. אותן דירות שהיו מתחלפות מאכלסות את אותן משפחות. היום עוברים לתל אביב בגיל 28 במקום בגילים צעירים יותר, כי אין דירות והן יותר יקרות".

אם אתה צעיר היום אין לך סיכוי לגור בתל אביב, אלא אם יש לך דירה של הסבתא. העיר מאוד יקרה ולא מאפשרת לאוכלוסייה צעירה לגור בה. כמה הסוגיה הזו מטרידה?
"מטרידה מאוד. למשל, היו פעם 3,000 ילדים בכיתה א' והיום 6,000 והיינו צריכים לבנות כיתות. היו צריכים לבנות גני ילדים ותשתית של אופניים על עיר בנויה. העובדה שהצעירים לא מגיעים מייצרת בורגנות. זה משפיע על סוג העסקים, זה משפיע אפילו אם יהיה תמ"א. אנשי תרבות, שחקנים, צעירים, רוצים פחות לבוא לתל אביב. התחלופה לא הגיעה. זה מטריד שנהייה פחות מגוונים מבחינה סוציו אקונומית".

לדברי זמיר, "המטרה היא להרחיב את מה שנקרא מרכז תל אביב, המטרופולין, לערים כמו גבעתיים רמת גן ובת ים. זו הסיבה שתמכנו באיחוד רשויות עם בת ים, כדי להרחיב את מתן השירותים. בנוסף, מערכת הסעת המונים מאפשרת לך לא לגור במרכז, ולצרוך מהמרכז, להסתובב בפארק המסילה ולהגיע למקום העבודה. העיר הייתה הראשונה לבנות דיור בר השגה בשכונת שפירא, המטרה שיהיה מאגר של אלפי דירות ברות השגה. זה נעשה עבור העיר אבל לא יאפשר לכל מי שרוצה תל אביב לגור בה". 

בסוף תל אביב נחשבת המעוז הליברלי של מדינת ישראל, בתוך מציאות מאוד לא פשוטה בה אנו נמצאים. הרפורמה, המלחמה. איך האווירה משפיעה על העיר?
"יש דיסוננס גדול מאוד בין מה שעובר על ישראל לבין אלף אתרי הבנייה שאודי כרמלי דיבר עליהם. חלק מרגישים חשש קיומי, והאתרים מפוצצים והמחירים עולים והביקושים עולים ובתל אביב השמיים בוערים מבחינת נדל"ן. ככל שהקיטוב בארץ גדל, תל אביב כאילו מרוויחה ביקושים, כי עבור מי שמזדהה עם הצד הליברלי, ת"א היא המרכז של ההפגנות והם מוכנים להיות קרובים אחד לשני ולוותר על דברים אחרים. אבל זה תהליך מסוכן ואנחנו בקצה שלו, אתה לא יכול לתת לכולם הכל".