התקדמות בחידוש שכונת הארגזים בדרום ת"א: התושבים החלו לקבל הסכמי פינוי לחתימה

התקדמות בפינוי ובינוי החלק הצפוני של שכונת הארגזים בדרום ת"א. בימים אלה החלו תושבי המקום לקבל מכתבים שנשלחו אליהם על ידי באי כוחם של היזמים, בהם הם מתבקשים לחתום על הסכמים לפינוי בתיהם, ובתמורה יקבלו רובם דירות בפרויקט שייבנה במקום. לעומתם, מעטים צפויים לקבל צווים לפינוי ללא תמורה. מי שלא יחתום על ההסכמים או יתנגד לפינוי, צפוי להתמודד עם צווים משפטיים. התוכנית נמצאת בשלב העיצוב האדריכלי, והיתרי הבנייה לפרויקט צפויים בטווח של שנתיים. 

ההסכמים מגיעים לאחר שבשנה שעברה אושרה התוכנית למתחם בצפון השכונה הכולל הקמת 7 מגדלים בעלי 22-33 קומות ובנייה מרקמית בהיקף של כ-1,870 יחידות דיור למגורים בהן גם 174 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח ו-300 יחידות דיור מוגן. בנוסף, יקומו שטחי תעסוקה ומסחר ושטחי ציבור. שלב א' כולל כ-1,400 מ"ר למסחר ו-501 יח"ד ב-2 מגדלים ובבנייה מרקמית, מתוכן דירות תמורה לזכאי שכנת הארגזים ודיור להשכרה לטווח ארוך. שלב ב' יכלול 410 יח"ד וכ-1,000 מ"ר שטחי מסחר.

מדובר בפרויקט שבו שותפות דוניץ-אלעד, פרידמן חכשורי ואביוד נכסים בחלקים שווים – זאת בעקבות עסקה שחתמו השלוש בינואר 2016, שבמסגרתה רכשה אלעד ישראל מגורים (אשר אוחדה לאחר מכן עם האחים דוניץ) כ-33.3% מהזכויות בקרקע תמורת 35 מיליון שקל. הפרויקט נקרא על ידיהם שכונת פארק תל אביב.

השטח של שכונת הארגזים מתפרש על 130 דונם בדרום תל אביב והיה בבעלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הוא שוכן על קרקע שבעבר הייתה שייכת לכפר הערבי סלמה, בין שכונת עזרא, פארק דרום ושכונת התקווה. לאחר מלחמת העצמאות, התיישבו במקום יהודים, חלקם בעידוד הסוכנות, אך המדינה לא הכירה בזכות הקניין של התושבים ושל יורשיהם אך גם לא פינתה אותם. עם השנים, השכונה הפכה לאזור ללא תשתיות לאור הזנחת העירייה, ונבנו בה בתים צמודי קרקע ועסקים פרטיים לא חוקיים.

סאגה של שנים: תוכנית הפיתוח אושרה כבר בשנות ה-90  

בשנות ה-90, יזמה רמ"י תכנון לפיתוח השכונה, כולל פינוי פולשים. ב-1996 אושרה תוכנית פיתוח, ומכרזי קרקע בוטלו בגלל הליכים משפטיים. לבסוף, ב-1998, הוקם מכרז שבו זכו  החברות פרידמן חכשורי ואביוד נכסים, ואליהן הצטרפה בשנת 2014 כאמור דוניץ-אלעד (אלעד מגורים). אלו התחייבו לפנות את התושבים בהתאם למתווה רמ"י שכלל פיצויים דוגמת דירות 110 מ"ר ברוטו ומשכורת חודשית, אך הוא לא הוביל להתקדמות רבה בשנים הבאות.

בשני העשורים האחרונים, הושגו הסדרים בחלק הדרומי של השכונה והחברות הקימו תשעה מגדלים בני 17 קומות, ו-כ-620 דירות, ואוכלסו כ-90 מתושבי השכונה. עם זאת, החלק הצפוני של השכונה לא התקדם בגלל הליכים משפטיים והתנגדויות של ארגונים חברתיים. רק עם החלטת ועדת הערר במאי 2023 הפרויקט התקדם. בשנים  האחרונות עיריית תל אביב פיתחה מתווה חברתי למפוני השכונה, שכלל דיאלוג עם התושבים.

במתווה החדש, יש זכאות לדירות בכפוף לשנות המגורים, והדירות עשויות להגיע למחירים של עד 1.25 מיליון שקל. מלבד זכאי המכרז המקורי משנות ה-90 דיירים מסוימים יהיו זכאים לדירת 3 חדרים: מי שלא זכאי מכרז, ועבר להתגורר בשכונה בין 1986 ל-1994, יקבל את הדירה ללא תמורה; מי שעבר להתגורר בה בין 1995 ל-1998, ישלם על הדירה 750 אלף שקל; מי שעבר להתגורר שם בין 1999 ל־2004 ישלם מיליון שקל.

ילדי זוכי המכרז, שהיו ב־1996 בני 43 ומעלה, יקבלו אף הם דירות ללא תמורה, ואילו הצעירים יותר ישלמו מחירים של 750 אלף עד 1.25 מיליון שקל על הדירות. חלק מהדיירים לא יקבלו כל תמורה לאחר שלא הוכיחו זיקה לדירות בערכאות המשפטיות.