"תמיד הסתכלו כאן על הקרבה לנתב"ג כחיסרון. היום כל מי שיש לו נגיעה לתעופה מתחיל להבין את הפוטנציאל"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארחת ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה. היא שוחחה עם נמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן, על איך הגיעה לתפקיד בו היא מכהנת כבר תשע שנים, על השכונות החדשות של העיר, מדוע היא מעדיפה פינוי בינוי על תמ"א 38 , ואיך הקרבה לנתב"ג יוצרת אתגרים לא פשוטים לצד יתרונות כמו אפשרות לשטחי מסחר ותעסוקה. 

לצפייה: 

להאזנה: 

לספוטיפיי
לאפל

"אני כבר תשע שנים ראש עיריית אור יהודה", סיפרה שוחט. "התחלתי קדנציה שלישית בפברואר השנה. התפקיד הזה מבחינתי הוא הגשמת חלום. מגיל מאוד צעיר ידעתי שזה מה שאני רוצה להיות. גדלתי, נולדתי, למדתי, התחנכתי בעיר והרגשתי שיש לי מה לעשות ואיך להשפיע על הקידום שלה. ב-2003 התמודדתי לראשונה. הייתי בת 30, נבחרתי לסגנית ראש העיר. אחרי כמה שנים בתפקיד יצאתי לאופוזיציה, נבחר ראש עיר שלא חשבתי שאני יכולה לשתף איתו פעולה. עסקתי בעריכת דין, מקרקעין, משפחה. ב-2015 הקארמה הגיעה, ובבחירות מיוחדות נבחרתי".

"אני כל הזמן מדמה את עצמי לאמא שהולכת לאסיפת הורים עם הילד שלה, שהוא מקסים וכולם אוהבים אותו והוא הילד הכי נחמד בשכונה. אבל המורה כל הזמן אומרת שהוא לא מממש את הפוטנציאל שלו. בדיוק בשביל זה הגעתי, לממש את הפוטנציאל של אור יהודה. עיר במרכז הארץ, עם הנגישות התחבורתית הטובה ביותר, קרוב לנתב"ג ולערים מאוד חזקות. אני שמחה על פריצת הדרך שעשינו בשנים האחרונות, בעיקר בהבנה שהעיר צריכה להתפתח, לתת מענה לאוכלוסייה הקיימת, למייסדים של העיר, אבל מצד שני גם להכניס אוכלוסייה צעירה שתאזן את התמהיל של העיר".

שוחט סיפרה על שכונת "בית בפארק" החדשה: "בחלוקת שטחים בהסכמה בין קריית אונו, אור יהודה ורמת גן חולקו השטחים מצפון לאור יהודה וכל עיר קיבלה בעצם שכונה. היו שם בעיקר פרדסים וזה שטחים מאוד גדולים. אנחנו קיבלנו שטח מאוד גדול שעליו הוקמה שכונת בית בפארק, עם 3,000 יח"ד. רובן כבר מאוכלסות והאחרונות יתאכלסו בשנה הקרובה. זו שכונה שבמסגרת הסכם גג היא שכונה של מחיר למשתכן . הרבה מאוד זוגות צעירים שזכו בהגרלה וגם זוגות צעירים תושבי העיר שממשיכים לגור בה".

"מבחינה גיאוגרפית השכונה מופרדת מהעיר והייתה עבודת הכנה בתוך העירייה", סיפרה שוחט. "חשבנו איך אנחנו מחברים את התושבים לעיר, בכל מה שקשור לצריכה של תרבות, חוגים, של הספרייה העירונית. לא עשינו אותה כשכונה מנותקת מהעיר, לא יצרנו אותה כאי בודד אלא יש את החיבוריות ואני רואה את זה בעיקר בקהילה, בחברה, בפנאי. גיאוגרפית היא מנותקת, אבל בסופו של דבר, אחרי שהכביש יושלם, יש גשר הולכי רגל שמחבר בין העיר הוותיקה לחלק החדש של העיר".

שוחט התייחסה לנושא ההתחדשות העירונית בעיר: "כשנכנסתי לתפקיד, אור יהודה הייתה ממש רחוקה בנשוא הזה מהערים סביבנו כמו קריית אונו ויהוד, והקמתי מיד מינהלת התחדשות עירונית שהתפקיד שלה היה ברור: למפות איפה ניתן לעשות התחדשות עירונית ואיפה אי אפשר, ושנהיה שקופים מול הציבור, כי לכולם היו ציפיות וכולם רוצים לחדש וכולם רוצים את הממ"ד שייתן להם מענה למלחמות או מרעידות אדמה. בתחילת הדרך היו אזורים של תמ"א 38 . אבל בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שאם אני נותנת אפשרות לבניין או לשניים שלושה בניינים לעשות תמ"א 38, זה בא על חשבון פיתוח מתחמי, ובסופו של דבר גם אלה שהיו מיועדים לתמ"א 38, החלטנו לאפשר להם פינוי-בינוי. זה גם צורך שבא מתוך האוכלוסייה".

"היום באור יהודה 20 תוכניות בהתחדשות עירונית כאלה ואחרות, במה מסלולים. יש מסלול של יזם שהוא בא ומריץ הכל. יש את המסלול רשויות של משרד השיכון שיש לנו שם גם תוכניות ויש את המסלול של ותמ"ל . אני מראשי הערים שכן הייתי בעד הוותמ"ל כי זה הריץ תוכניות שהיו תקועות בעיר, וכשהייתה אפשרות ראשונה להכניס תוכניות התחדשות עירונית למסלול ותמ"ל קפצתי על המציאה".

"התושב בקצה לא מכיר לא את שר השיכון ולא את שר הביטחון ולא את שר הבריאות. הוא מכיר את העירייה ואת ראש העיר. אני מאמינה שלכל ראש עיר, מה שעומד לנגד עיניו זה טובת העיר והתושבים שלה. המדינה דורסת, רוצה עוד יחידות דיור, רוצה עוד פיתוח. אבל ביום שאחרי, אחרי שכל היזמים מסיימים למכור את הדירות שלהם והבניין עומד, מי שנשאר להתמודד עם כל מה שזה יצר זה ראש העיר ויש לא מעט בעיות, על איך נתנו להם בלי חנייה ואיך אין בית ספר קרוב. אנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד קשיים ביום שאחרי"

שוחט התייחסה לנושא אזורי תעסוקה ומסחר: "תמיד אמרו לנו שהקרבה של העיר לנתב"ג, עם הרעש והזיהום, נתפס בעינינו כחיסרון. בשנים האחרונות הבנתי, בעיקר בתפקיד ראש העיר, שיש גם יתרונות וכדאי לנצל אותם לטובתנו. באזורים של השכונות הדרומיות שלא מתאפשר שם שימוש למגורים, אנחנו מרוויחים את זה כשטח תעסוקה ומסחר. כל האזור הדרומי של העיר יפותח לתעסוקה, מסחר ופנאי. מתוך ראייה וחזון שייכנסו לעיר תושבים חדשים, חזקים, צעירים וגם התושבים שלנו לא יצטרכו לצאת ולעבוד בתל אביב או בפתח תקווה או בראשון כמו שהם עושים עכשיו, אלא יהיה להם גם את המענה של מקומות עבודה בתוך העיר, וגם פנאי ובילוי.

"בסוף החשיבה צריכה להיות כלכלית, להכניס כסף מארנונה לעסקים כדי לתת שירות טוב יותר ומגוון לתושבים. אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל בעתיד, אני מקווה הקרוב, תהיה כניסה צפונית לנתב"ג. כבר לא יצטרכו לעשות את כביש 40 על הציר המאוד צר שלו והפקקים, לכניסה יחידה לנתב"ג, אלא תהיה כניסה צפונית. ככה שכל השיווק שלנו שם זה לכל החברות שעובדות עם נתב"ג, לאל על, להקמת בית מלון. כל מי שיש לו נגיעה לתעופה אנחנו פונים אליו ומסבירים לו את הפוטנציאל בעיר, ולשמחתי הרבה מאוד חברות, גם מתל אביב, מבינות שאור יהודה היום, היא עם כל היתרונות של גוש דן, בלי החסרונות של פקקים וחניות והרבה בונות את ביתם".

שוחט גם התייחסה למתח בין המדינה לשלטון המקומי, סביב סמכויות בכלל ונושא הרישוי. "המדינה לא השכילה להבין שהרשויות המקומיות, גם אחרי הקורונה וגם עכשיו במלחמה, הם הזרוע הביצועית של המדינה. התושב בקצה לא מכיר לא את שר השיכון ולא את שר הביטחון ולא את שר הבריאות. הוא מכיר את העירייה ואת ראש העיר. אני מאמינה שלכל ראש עיר, מה שעומד לנגד עיניו זה טובת העיר והתושבים שלה. המדינה דורסת, רוצה עוד יחידות דיור, רוצה עוד פיתוח.

"אבל ביום שאחרי, אחרי שכל היזמים מסיימים למכור את הדירות שלהם והבניין עומד, מי שנשאר להתמודד עם כל מה שזה יצר זה ראש העיר ויש לא מעט בעיות, על איך נתנו להם בלי חנייה ואיך אין בית ספר קרוב. אנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד קשיים ביום שאחרי".