"חלק מההודים מגיעים בלי שום סינון. שואלים אותו 'מה עשית'? 'הייתי חייט'. הקבלנים מחזירים אותם"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח רוני בריק, מנכ"ל ובעלים של חברת לי-רן ונשיא הכבוד של התאחדות הקבלנים בוני הארץ. הוא שוחח עם דן קצ'נובסקי, בעלים ומנכ"ל של מרכז הנדל"ן, וסיפר מדוע החליט בגיל 26 לעבור מחקלאות לנדל"ן, מדוע המשבר הנוכחי הוא החמור מקום המדינה, ומה צריך לעשות כדי לפתור אותו. 

לצפיה: 

להאזנה: 

"אני בכלל בא מרקע חקלאי", סיפר בריק, "אני מרעננה והיו לנו שם עופות, לולים, שטחים חקלאיים ופרדסים. בערך בגיל 26 החלטתי שאני רוצה להיות קבלן. עשיתי איזה קורס של קבלנים , עבדתי פיזית בבניין, העליתי מלט על הגב, והייתי פועל בניין. בגיל 28 כשקיבלתי את התעודה החלטתי שאני פותח משרד. היום יש לי 4 חברות בנייה, אחת בהתחדשות עירונית והיתר ביזמות וביצוע של הפרויקטים שלנו. חברה משפחתית, עם היקפים של הרבה מאוד יחידות דיור.

"כבר 30 שנה אני בפעילות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. ועשיתי כמעט את כל התפקידים שם, סגן נשיא 9 שנים, ועדת ביקורת, יו"ר ארגונים מקומיים, ועד לפני 6 שנים הייתי נשיא התאחדות הקבלנים, במשך 3 שנים. אחרי זה נכנס ראול סרוגו לתפקיד ונשארתי בהתאחדות כחבר נשיאות ושותף לדרך. למה אני צריך את זה?  זה שריטה. זה כמו מישהו שיש לו קבוצת כדורגל ומזרים מיליונים כל שנה ולא מקבל מזה שקל. בפברואר יש בחירות להתאחדות הקבלנים בוני הארץ וסרוגו מסיים את תפקידו". 

"הענף נמצא בתקופה הקשה ביותר מקום המדינה, והייתי כמעט בכל התקופות, מלחמות, שלום, הכל", טוען בריק. "לא עברנו תקופה זאת בלתי צפויה. כ-80% מהקבלנים בישראל זה חברות קטנות ובינוניות, גם בתשתיות. ולחברות הללו קשה. בשטח עצוב מאוד, כי המדינה סגרה את השערים ביום אחד-20 אלף פלסטינים שעבדו בענף, בעיקר בעבודות הרטובות כמו שלד. זה דבר שהקבלנים לא יכולים לצפות. היו מלחמות, מבצעים של חודש חודשיים שלושה, אבל זה כבר למעלה משנה.

"יש פה בערך 20 אלף עובדים סינים, אבל הסינים לא שולחים יותר עובדים לישראל, ואנחנו כל יום מתפללים שלא יקבלו החלטה בסין שתוך שבוע כולם חוזרים לסין. המדינה אחרי לחצים שלנו קיבלה החלטה להביא 90 אלף עובדים זרים לבניה ולתשתיות, מהודו וסרי לנקה בעיקר. התאחדות בוני הארץ יצאה למיין אותם. רוב העובדים ההודים שמגיעים לארץ זה עובדים מיומנים, והקבלנים נדרשים לסבלנות. יש בארץ שיטות בניה שונות לחלוטין ממה שהם רגילים.

"הסינים נעשו ראיסים, מקבלים 1,500 שקל ליום עבודה ואם לא תשלם, הם הולכים באותו יום לקבלן אחר ואין לנו ברירה, וכל ההסכמים שהיו כאן נפתחו מחדש ואנחנו משלמים. האחריות של המדינה להביא לפה עובדים במקום הפלסטינים וזה לא קורה. זה נופל ברשות ההגירה, כי כל עובד הודי נדרש להביא אישור בריאות ואישור משטרתי. לך תבקש מעובד הודי שגר עשר שעות מהשוטר, להביא את האישור. למה? תייר מהודו נדרש להביא אישור משטרתי ואישור בריאות?".

"מה שהיה לפני 7 באוקטובר לא יחזור"

בריק הביע ביקורת נוקבת על תפקוד המדינה במשבר כח האדם בענף, ובעיקר תפקודם של משרדי השיכון והאוצר. "ביקשנו שיתנו לנו את החופש כמו פעם, כשלא היו תאגידים, לתת לנו אפשרות להגיע לארץ המוצא ולעשות שם מיונים. אני אפקיד ערבויות ואתן להם דירות עם מזגנים ומקלחות אבל המדינה לא פותחת ראש ומתנהלת ממש כמו עולם שלישי. הפלסטינים לדעתי כבר לא יחזרו, כ-50% לא יבואו. אני לא העסקתי באופן אישי פלסטינים, ואני יכול להסתדר בלעדיהם, אעסיק הודים ויעלה לי יותר כסף. מה שהיה לפני 7 באוקטובר לא יחזור".

צריך דחוף קבינט דיור, שישבו בו גם שר האוצר ושר הבינוי והשיכון או מי מטעמם, וישבו יחד איתנו להרים את הענף למעלה. זה לא קורה, והיום יש ממשלה שאחד לא מפרגן לשני, אחד לא מדבר עם השני ואחד מנסה להכשיל את השני. בשנים עברו הצלחנו להביא המון הישגים והשפענו. נחזור לימים האלה, אנחנו רק רוצים את טובת הענף כדי שלא תהיה פה קטסטרופה"

"אנחנו עושים עבודות גם להכשיר חרדים, זה הולך יופי וגייסנו כ-2,000-3,000 חרדים, לוקחים אותם כעוזרי בטיחות ללא ניסיון מוקדם, עושים להם הכשרות 3 חודשים ואפשר להכשיר אותם כמנהלי עבודה בשטח. כשנכנסתי לראות אותם הייתי בשוק, אתה רואה רצח בעיניים, הם רוצים לבוא לעבודה. יש סטיגמה שלא משלמים טוב בענף, אבל השכר הוא גבוה, לא רע בכלל. יכולים להביא 11-12 אלף הביתה, וזה שכר ראוי מאוד, בטח לחרדים. אבל זה לא יפתור את המאסה הגדולה של העובדים שחסרים פה".

"המדינה לא באירוע הזה בכלל, והציבור לצערי הרב ישלם על זה", הוסיף בריק. "כ-500 חברות כבר קרסו , ואנחנו מזהים קבלנים שלא יכולים לעמוד בזה. בסוף יש קבלנים קטנים ובינוניים, אז אין להם רווח ואולי הם אפילו יצטרכו להביא כסף מהבית. אנחנו נמצאים היום עם ממשלה אטומה לחלוטין בכל מה שקשור לענף. שר השיכון חי בעולם אחר, יש לו את האג'נדה שלו, הוא לא חושב שיש משבר בעולם הדיור. כשזה עולה לאוצר, אז גם לשר האוצר יש את האג'נדה שלו, והוא הודיע לענף הבנייה שלא נראה ממנו שקל בסיוע. אבל זה ענף חזק, שיעבור את התקופה הקשה הזאת".

על ענף התשתיות: "יש ירידה וקריסה בכל הענף, לא יהיו פה בתי ספר, גני ילדים, כבישים, מדרכות, בתי נוער. לא יהיה כלום. גם אם בניתי את הבניינים שלי, איך אוכל לאכלס בלי ביוב, מדרכה, גני ילדים? יש פה סרט שאנחנו מזהירים ממנו, מדליקים נורות אדומות". 

על הפתרון למשבר: "צריך דחוף קבינט דיור, שישבו בו גם שר האוצר ושר הבינוי והשיכון או מי מטעמם, יחד איתנו להרים את הענף למעלה. זה לא קורה, והיום יש ממשלה שאחד לא מפרגן לשני, אחד לא מדבר עם השני ואחד מנסה להכשיל את השני. בשנים עברו הצלחנו להביא המון הישגים והשפענו. נחזור לימים האלה, אנחנו רק רוצים את טובת הענף כדי שלא תהיה פה קטסטרופה".