המשרד להגנת הסביבה נגד האוצר: "פגיעה אנושה ביכולת המדינה לשמור על משאבי הטבע"

התנגדות חריפה של המשרד להגנת הסביבה לשינוי מטרת הקרן לשטחים פתוחים בחוק ההסדרים החדש. במכתב ששלחו בכירים במשרד לחברי הנהלת הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים, הם מזהירים כי המהלך יוביל ל"פגיעה אנושה ביכולת המדינה לשקם שטחים פתוחים ולשמור על משאבי הטבע". 

במכתב, עליו חתומים תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוח במשרד להגנת הסביבה, ורני עמיר, סמנכ"ל בכיר משאבי טבע תכנון וחוסן אקלימי במשרד, נכתב כי "זאת תהיה טעות גדולה לאשר החלטה זו. אישור החלטה, משמעותה פגיעה אנושה ביכולתה של המדינה לשקם שטחים פתוחים, לטפל במפגעים סביבתיים ולבצע פעולות לשמירה על משאבי הטבע והמגוון הביולוגי המבוצעות כיום על ידי כלל הגופים הסטטוטוריים שזכאים לקבל תקציבים מהקרן".

עוד נכתב כי החלטה זו "יוצרת אי שוויון וחוסר איזון עם רובם המוחלט של הרשויות ללא הסכמי גג. זאת ועוד, אישור של החלטה זו, במיוחד בתקופת המלחמה, שבה כבר ניזוקו מעל 300 אגף דונם של שטחים פתוחים ברחבי הארץ, מראה על עיוורון וחוסר הבנה של המשמעויות הסביבתיות והאקולוגיות של המלחמה, ובמיוחד השפעות ארוכות הטווח. החלטה זו תפגע ביכולותנו לשקם את השטחים הפתוחים לאחר המלחמה, דבר שיוביל בהכרח להזנחה גדולה ולהגברת המפגעים הסביבתיים בשטחים המופרים בכל רחבי הארץ. במיוחד, זו תהיה זריית חול בעיניהם של ראשי המועצות האזוריות בקווי העימות, העסוקים כבר מעל שנה בהתמודדות עם המלחמה ונזקי המלחמה ובכלל זה הרס השטחים הפתוחים". 

חצי מהתקציב לשימור הטבע - יופנה לטובת הסכמי הגג

כזכור, המדינה מבקשת בחוק ההסדרים לשנת 2025 לשנות את ייעודה של הקרן לשמירה על שטחים פתוחים כך ש-50% מתקציב הקרן ייועדו לתכנון ופיתוח שטחים פתוחים ושטחי פנאי הנכללים בתוכניות המקודמות בהסכמי גג. זאת במטרה "לייעל את השימוש בתקציבי הקרן לשטחים פתוחים ולתמוך בשמירה על השטחים הפתוחים ברשויות מקומיות בהן יש פיתוח מואץ". בכך למעשה יפחת באופן משמעותי התקציב המופנה לפיתוחם של שטחים ירוקים מחוץ לערים בהם נחלים, אגמים ושמורות טבע. ייצויין כי לאורך עשור של פעילות, הקרן לשטחים פתוחים מימנה מעל 1,000 פרוייקטים סביבתיים בהיקף של מעל 1.5 מיליארד שקלים.

גם רשות הטבע והגנים מתנגדת לסעיף זה בחוק ההסדרים כיוון שלטענתם, החלטה זו "תפגע באחד הכלים המשמעותיים ביותר לשמירה על שטחים פתוחים, על המערכות האקולוגיות ועל מרחבי הטבע המיועדים לתושבי ישראל". לפי רשות הטבע והגנים ראוי שגם שטחים ציבוריים עירוניים יפותחו. אולם, הכספים לפיתוחם לא צריכים לבוא על חשבון הקרן, אלא על חשבון היזמים ו/או הסכמי הגג, כפי שקורה היום.

זאת ועוד, לפי רשות הטבע והגנים, תיקון החוק המוצע סותר את מטרות ההקמה של הקרן בחוק מקרקעי ישראל כפי שהוגדרו בחוק: "סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי". לדברי הרשות, החוק קובע במפורש כי כספי הקרן ייעודו לשטחים פתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים. פיתוח שטחים ציבוריים בתוך הערים הוצא במפורש ממטרות הקרן.

החברה להגנת הטבע אף יוצאת בקמפיין ציבורי, שמטרתו לגייס את הציבור להגיש התנגדויות להצעה. אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, אומר כי ההחלטה שמקדם משרד האוצר פוגעת בקרן מתפקדת, בעלת תרומה משמעותית לפיתוח סביבתי ונופי בישראל. "הקרן מקדמת פרויקטים מכל הרמות ומאפשרת את הפיתוח והשיקום של שטחים פתוחים משמעותיים, שאין להם מקור תקציב אחר, ויש להם השפעה חוצת גבולות, על ציבור רחב ביותר. כשנחקק סעיף הקרן, הממשלה והמחוקקים, הבינו כי נדרש לפצות את הטבע והשטחים הפתוחים, בגין יוזמות הפיתוח ולהקצות אחוז אחד מהכנסות המדינה מפיתוח הקרקעות - לטובת שימור השטחים הפתוחים הייחודיים,

"למעננו ולמען הבאים אחרינו. ככל שנדרש תיקון, לאור הגידול באוכלוסייה ושינוי האקלים, ישנו צורך עולה וגובר בשטחים פתוחים גדולים ומתפקדים, לצורך הציבור והטבע, לכן הממשלה צריכה להגדיל את התקציב של הקרן ובטח שלא לקצץ אותו".

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים פועלת במסגרת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), והוקמה מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל . מקור כספי הקרן הוא1% מהכנסות רמ"י מפיתוח הקרקע. הקרן הוקמה ב-2012 מתוקף תיקון 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל, שהתקבל בכנסת בשנת 2009 במסגרת הדיונים ברפורמה במנהל מקרקעי ישראל. בראש הקרן עומד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (כיום ינקי קוינט) והנהלתה מונה 8 חברים נוספים בהם מנכ"ל משרד השיכון, ראש מינהל התכנון , וכן נציגי המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים.