עושים צחוק מהירוק: החוק מחייב בנייה ירוקה, אך אין בישראל גוף שאוכף זאת

במרץ 2022 נכנסה לתוקפה התקנה לחיוב בנייה הירוקה, תקנה ארצית המחייבת את כלל הבנייה בארץ לעמוד בדרישות התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281) ברמה של כוכב אחד לפחות, זאת במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה ואת צריכת החשמל. על פי התקנות, כל מבנה מעל שש יחידות דיור וכן כל מבנה ציבור, מסחר ותעשייה מעל 1,000 מ"ר מחויב עמידה בתקן. הסיבה למהלך היתה היותו של ענף הבניה אחד הענפים המזהמים ביותר במשק.

על פי דוח עתודות הבנייה הירוקה לשנת 2021 של המשרד להגנת הסביבה (הדוח האחרון שהתפרסם בנושא), ענף הבנייה אחראי ליותר מ-33% מפליטת גזי החממה במשק ולכ-66% מסך צריכת החשמל המתבססת על ייצור בתמהיל אנרגיה מזהם. על מנת להתמודד עם התופעה. 

אולם מבדיקת " מרכז הנדל"ן " עולה, כי למרות החובה הרגולטורית לבנייה על פי התקן, בפועל אין חובת דיווח על בנייה מסוג זה. עוד עולהכי לגוף היחיד שעוקב אחר הנתונים - המשרד להגנת הסביבה - אין מידע מקיף על מספר הבניינים הירוקים כיום בישראל. "יש לנו הערכה לגבי 70% מהבניניים הירוקים בישראל", מודה אדריכל רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה. "שאר ה-30% לא מדווחים לנו".

אדר' רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה (שלומי אמסלם, לע"מ)

מהו בעצם ההליך שבו מתבצע הדיווח?
"חברות שרוצות לקבל היתר בנייה או טופס ארבע מזמינות בדיקת מעבדה, בה נכתב כי הן בודקות את המבנה לפי התקן. היום יש בישראל שבע מעבדות פרטיות ואת מכון התקנים, שבודק בניינים בכל רחבי הארץ. הדיווח של המעבדות הוא דיווח וולונטרי, אין רגולציה שמחייבת אותם לדווח. הן עושות זאת בכפוף לאישור הלקוח".

מבדיקת " מרכז הנדל"ן " עולה, כי למרות החובה הרגולטורית לבנייה על פי התקן, בפועל אין חובת דיווח על בנייה מסוג זה. עוד עולהכי לגוף היחיד שעוקב אחר הנתונים - המשרד להגנת הסביבה - אין מידע מקיף על מספר הבניינים הירוקים כיום בישראל. "יש לנו הערכה לגבי 70% מהבניניים הירוקים בישראל", מודה אדריכל רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה. "שאר ה-30% לא מדווחים לנו"

זאת ועוד, הפער בין המציאות לנתוני המשרד להגנת הסביבה מתרחב לאור העובדה שהמשרד אוסף נתונים על התקן הישראלי בלבד ולא על בניינים שנבנו בתקן האמריקאי LEED או בתקנים בינלאומיים אחרים. כרגע לא ידוע כמה בניינים בישראל נבנו בתקן בנייה ירוקה שהוא לא תקן הישראלי, אולם לטענת אברהם, "התקן הישראלי מקיף 99% מהבנייה הירוקה בישראל".

"לא כל הוועדות המקומיות אוכפות באותה מידה" 

מאז 2022 עמידה בתקן הבנייה הירוקה היא תנאי הכרחי לקבלת היתר בנייה בתחילת התהליך ותנאי הכרחי לקבלת טופס ארבע (טופס איכלוס) בסופו. מי שאחראי הן על הליך ההיתר והן על טופס האכלוס היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה, אשר פועלת תחת הרשות המקומית. כלומר, מי שבסופו של דבר אחראי על היישום בפועל של הבנייה על פי תקן 5281 הן הועדות המקומיות ולא המשרד להגנת הסביבה, וזאת בהסתמך על אישורים שמנפיקות מעבדות הבדיקה. למרות שהתקנות מחייבות כי כמעט כל בניין חדש שנבנה היום בישראל צריך להבנות על פי תקן הבנייה הירוקה, בפועל בשום שלב בתהליך לא נאסף ונאגר המידע הזה על ידי הוועדות המקומיות.

לטענת אברהם, "הנחה סבירה היא שלא כל הוועדות המקומיות אוכפות באותה מידה ובאותה רזולוציה את התקנה כי זה תהליך". לדבריו, "למשרד להגנת הסביבה מגיעות מדי פעם פניות של יועצים בתחום או של מעבדות אשר מצביעים על הטמעה חלקית של התקנה או על אי בהירות ביחס ליישום התקנות על ידי רשות מקומית. אנחנו מעדיפים שלא להיכנס לדוגמאות של רשויות ספציפיות מכוון שלרוב מדובר בטעויות אנוש או באמת באי בהירות כיצד לאכוף את התקנה, ולאחר יצירת קשר ופנייה שלנו למהנדס העיר הדברים מוסדרים. באופן טבעי, הטמעה של כל תקנה בקרב 256 רשויות (עם שונות גבוהה) היא הליך מורכב, ולכן אנו מלווים את הרשויות באמצעות פורום ייעודי שהוקם עבור גורמי המקצוע אשר עובדים במינהלי ההנדסה המקומיים".

מטעם מנהל התכנון , הגוף האחראי על רגולציה של הוועדות המקומיות נמסר כי " תקנות התכנון והבניה מחייבות עמידה בתקן 5281, ובניגוד לשנים קודמות בהן התקן היה וולונטרי, כיום הוא מחייב לכל דבר ועניין ולא מדובר בשיקול דעת או מדיניות של ועדה מקומית. ועדה מקומית שלא אוכפת את חובת העמידה בתקן זה, כמו בכל תקן מחייב אחר או בכל תקנה אחרת, פועלת בניגוד לחוק".

הקבלנים מסתפקים במינימום שמחייב החוק

מה בכל זאת יודעים במשרד להגנת הסביבה מנתוני המעבדות המגיעים אליו? לפי ממשק אינטרנטי שפיתחו במשרד ואשר פתוח לציבור הרחב, כיום בישראל 4,389 מבנים ירוקים אשר נמצאים בשלבים שונים של הליכי רישוי (כולל מבנים קיימים. יש כאלה שנמצאים במה שמכונה "אישור שלב ב'" – שזה אישור הבנייה הסופי של המשרד לאיכות הסביבה והוא מתייחס גם לבניינים שכבר מאוכלסים).

מתוכם 3,670 מבני מגורים (83.6%), 335 מבני חינוך (7.6%), 66 מבני משרדים (1.5%) ו-62 מבני מסחר (1.4%). בנוסף אליהם יש סוגים נוספים של מבנים כגון מוסדות בריאות, מבני התקהלות ציבורית, תעשייה ועוד (5.9%) . כמו כן, מספר המבנים הירוקים הרשומים במערכת עולה משנה לשנה. בשנים שבהן התקן לא היא מחייב עמד מספרם של המבנים הירוקים על פחות ממאה מבנים בשנה, מאז 2022, עם כניסת התקנות לתוקף עלה מספר הבניינים הירוקים ל-922 ובשנת 2024 נרשמו במערכת 1,468 מבנים ירוקים חדשים. 

נתון נוסף מעלה כי רובם המוחלט של המבנים הירוקים, כ-2,452 מבנים המהווים כ-80.5% מכלל המבנים שניתן להם דירוג כוכב כלשהו,  הם בדירוג כוכב מספר 1, הדירוג המינימלי ביותר לבנייה ירוקה. המשמעות של הנתון היא כי רוב רובם של היזמים, הקבלנים ומזמיני העבודה, מסתפקים במינימום הנדרש מהם לפי חוק, ולא מנסים להיות "ירוקים" יותר מהנדרש

עוד עולה מהנתונים כי רק לגבי 124 רשויות מתוך 256 רשויות קיימות בישראל יש מידע המתייחס למבנים ירוקים כאשר כ-70% מהמבנים (3,047) רשומים ב-17 ערים בלבד המרכיבות את פורום ה-15, פורום הערים העצמאיות בישראל. ערי פורום ה-15 היו חלוצות הבנייה הירוקה בישראל עוד הרבה לפני שהתקן הפך להיות למחייב.

"מצאנו שהגורם העיקרי לפליטת גזי חממה בערים עירוניות הם מבנים", מספרת מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון בפורום ה-15, "בהתאם לזה גיבשנו מדיניות לצמצום גזי חממה במבנים ואימצו את הבנייה הירוקה, כשהנוסח הראשון למדינות נוסח ב-2011. עם הזמן הבנו שיש הרבה יותר תועלות בבנייה ירוקה חוץ מצמצום גזי החממה. גילנו שבנייה ירוקה היא בריאה יותר, איכותית יותר ומשתלבת ברחוב טוב יותר".

"הגורם העיקרי לפליטת גזי חממה בערים עירוניות הם מבנים". מאיה קרבטרי (צילום פרטי)

נתון מעניין נוסף מעלה כי רובם המוחלט של המבנים הירוקים, כ-2,452 מבנים המהווים כ-80.5% מכלל המבנים שניתן להם דירוג כוכב כלשהו (לא לכל המבנים המתועדים במערכת ניתן דירוג כוכב, כי חלקם נמצאים בתהליך של תכנון), הם בדירוג כוכב מספר 1, הדירוג המינימלי ביותר לבנייה ירוקה.

נסביר: תקן בנייה ירוקה 5281 מגדיר קטגוריות ומדדים להערכה של מבנים בכל הנוגע לבנייה ירוקה. בין הקטגוריות: אנרגיה, מים, חומרי בניין, טיפול בפסולת, בריאות, תחבורה, ניהול אתר בנייה וחדשנות. לכל קטגוריה נושאי משנה לבחינה. התקן מעניק ניקוד לעמידה בדרישות המפורטות, כאשר צבירת ניקוד מספיק מזכה את הפרויקט בהגדרה של 'בניין ירוק', עם דירוג של 1 עד 5 כוכבים בהתאם לכמות הנקודות שנצברו. המשמעות של הנתון היא כי רוב רובם של היזמים, הקבלנים ומזמיני העבודה, מסתפקים במינימום הנדרש מהם לפי חוק, ולא מנסים להיות "ירוקים" יותר מהנדרש. 

"יש פער זמנים גדול בין התכנון לבין היישום", אומרת קרבטרי, "הממשק של המשרד להגנת הסביבה הוא חסר בגלל שלא כל המעבדות מדווחות, ובפרט במעבדות שעוסקות במבנים של 2 כוכבים ומעלה חסר מידע. פורום ה-15 דרש שני כוכבים במבני משרדים כבר ב-2013 בתהליך מדורג ובשנת 2022 התחלנו לדרוש 2 כוכבים גם במבני מגורים. לא רואים את זה עדיין בממשק כי זה בתהליכי תכנון, מה שרואים היום זה יזמים שמיוזמתם החליטו לבנות בנייה ירוקה של 2 כוכבים ומעלה".