תשאירו את הגזייה בבית: כך הפך הגלאמפינג לטרנד התיירותי הלוהט של התקופה

כשדפי פודם, הבת הצעירה במשפחת פודם בעלת מתחם האירוח "הכפר האינדיאני" ברמת הגולן, קיבלה מהמשפחה שטח קרקע בצד המתחם, היא החליטה להקים שם אופציית אירוח מיוחדת. הכפר האינדיאני מציע אירוח ביורטים -  סוג של אוהלים בסגנון אסיאתי, שהם פונקציונאליים ונעימים, אך רחוקים מלהיות מפוארים. דפי פודם לא רצתה בחלקת אלוהים הקטנה שלה עוד מאותו הדבר, אלא משהו שונה: יורט ברמה מוקפדת, מפנק, שיהיה בו "כל מה שצריך בשביל לא לרצות לצאת מהחדר". 

היה לה את החזון העיצובי בדמיון והיא רק הייתה צריכה להוציא זאת לפועל. כיום, שנתיים אחרי, ביורט שלה, "דה יורט", יש מטבח מאובזר עד לרמת אחרון הפריטים, ג'קוזי, מיטת קווין סייד, מרפסת נוף.  קוטרו 8.5 מ"ר, והוא מעוצב בסגנון בוהו-שיק, בצבעים רכים, של לבן ושמנת, וקורות עץ שחורות. פודם לא עוצרת כאן, והיא מתכננת להקים יורט נוסף ליד, אף הוא מוקפד ויוקרתי, למי שרוצים לשהות בטבע, אך בסטייל.

טרנד הגלאמפינג – שילוב של המילים  Glamorous (מפואר) וקמפינג - נכנס בסערה בשנים האחרונות לעולם התיירות, שמחפש כל הזמן להמציא את עצמו מחדש. למי שאיכשהו הצליח לפספס, אז מדובר במתחמי קמפינג, אך כאלה אשר מצליחים להביא את האירוח לנוחות ברמה של מלון, לעתים אף של מלון 4-5 כוכבים. הטרנד התאים כמו כפפה למי שמצד אחד אוהבים לישון תחת כיפת השמיים, ויחד עם זאת שינה באוהל היא כבר לא בשבילם.

"דה יורט" של דפי פודם ברמת הגולן (טלי רז)

עד כמה זה תפס, תעיד העובדה שרשתות בתי המלון המובילות מחפשות לתקוע בו יתד . כך למשל, רשת הילטון חברה לשותפות עם חברת הגלאמפינג אוטוקמפ (AutoCamp), והייאט חברה לשותפות עם חברת הגלאמפינג אנדר קנמבס (Under Canvas).

ואילו כאן בישראל, שתי רשתות בתי המלון הגדולות, ישרוטל ומלונות דן, מתכוונות להקים מתחמי גלאמפינג: ישרוטל צפויה להקים את המתחם שלה לצד מלון הדגל שלה במצפה רמון, על פני שטח של מספר דונמים שלא נוצל לטובת המלון. לכל אוהל תהיה חצר פרטית מוקפת בחומה הכוללת בריכת שחייה פרטית, מתקני צלייה, ישיבה ועוד. שטח האוהל יהיה 50 מ"ר, ויהיו בו גם קירות זכוכית. על העיצוב הופקד משרד פיייגין אדריכלים, שתכנן את מלון בראשית. "יש קהל שמחפש חוויית לינה שונה", אמר אז מנכ"ל ישרוטל, ליאור רביב. 

רשת מלונות דן , שזכתה במכרז להקמת מתחם קמפינג בחוף הדרומי באילת, מול שמורת האלמוגים, מתכוונת להקים שם מתחם קמפינג, הכולל  גלאמפינג עם בריכות פרטיות. ואילו איסתא נכסים, חברה בת של חברת התיירות איסתא, רכשה לפני כשנתיים 51% מחברת גלואו גלאמפינג, המחזיקה מספר אתרי גלאמפינג בארץ ואחד בכרתים – תמורת כ-50 מיליון דולר.

"אוהל ממוזג עם דשא סינטתי זה לא גלמפינג"

הגלאמפינג, אומר ליאור אבולעפיה, עורך האתר גו קמפינג, הגיע במקור מדרום אפריקה וארה"ב. נראה אותו במספר צורות: אוהל שנראה כמו פעמון, אוהל שנראה כמו לוטוס, אוהל מונגולי (שהוא יותר צר וארוך) ואוהלים עגולים. את אלה העגולים נראה בעיקר במזרח התיכון, ומתחם הגלאמפינג אולי הידוע ביותר בקטגוריה הזו, הוא המתחם בוואדי רם בירדן, שיושב על נקודת נוף מיוחדת במינה. באמירויות, הוא אומר, יש מתחמי גלאמפינג, והעיצוב בהתאם למיקום: אוריינטלי. לעומת זאת, בארה"ב ודרום אפריקה נראה בעיקר גלאמפינג הבנויים כמו בקתה, שהעיצוב שלהם הוא יותר בסגנון ספארי. 

את גו קמפינג הקים אבולעפיה ב-2011, ולאורך השנים לא היתה בו פעילות רבה מדי. הקורונה היתה גיים צ'יינג'ר: "התחיל טראפיק מטורף", משחזר אבולעפיה. "אנשים רצו לצאת לטבע, מצד אחד; מצד שני, לא התחשק להם לישון בתנאי קמפינג. היו לא מעט יזמים אז שזיהו הזדמנות, הקימו מתחם של 20-30 אוהלים, וקראו לזה גלאמפינג, מבלי שזה באמת יהיה כזה".

באתר של אבולעפיה מוצעות עשרות אפשרויות לינה בגלאמפינג, אלא שלטענתו, רק מעטים מאוהלי האירוח המגדירים עצמם כגלאמפינג בישראל, ראויים להיקרא כך, בעוד שכל השאר, כ-80% לטענתו, הם יותר "אוהל עם מזגן. אוהל ממוזג שלידו דשא סינטתי וכסאות כתר פלסטיק". וזה לדבריו, "ממש לא גלאמפינג". 

גלאמפינג של לאקשרי גלאמפינג ( לאקשרי גלאמפינג)

את גו קמפינג הקים אבולעפיה ב-2011, ולאורך השנים לא היתה בו פעילות רבה מדי. הקורונה היתה גיים צ'יינג'ר: "התחיל טראפיק מטורף", משחזר אבולעפיה. "אנשים רצו לצאת לטבע, מצד אחד; מצד שני, לא התחשק להם לישון בתנאי קמפינג. היו לא מעט יזמים אז שזיהו הזדמנות, הקימו מתחם של 20-30 אוהלים, וקראו לזה גלאמפינג, מבלי שזה באמת יהיה כזה". 

מה צריך להיות בגלאמפינג כדי שיהיה אפשר לקרוא לו גלאמפינג? 
"קודם כל, הוא לא יכול להיות על הקרקע, כי הוא יספוג מים כשיורד גשם. זה חייב להיות על במה מוגבהת. שנית, שירותים ומקלחת בתוך האוהל, או ממש בצמוד לו, אך פרטיים. יש גלאמפינג עם אמבטיה, וברציניים יש בריכה או שכשוכית ממתכת. מבחינת העיצוב, הסגנון הנפוץ הוא בוהו-שיק, חומרים טבעיים, מחצלות קש, צבעי אדמה". 

300 אלף יורו ליחידה

גלואו גלאמפינג היא חברה יזמית בתחום הגלאמפינג, שהחלה את דרכה מהקמת אתרי פופ-אפ של גלאמפינג (הכוונה להקמה לפרק זמן קצוב ומוגבל) וכיום יש לה ריזורטים של גלאמפנג בכמון, מכתש רמון, אתר נייג, וכן בכרתים. "סגנון העיצוב הוא סביב קיימות", אומר גבריאל נתנסון, המנכ"ל, ומפרט: "שימוש מרובה בחומרים ממוחזרים, בסגנון ראסטיק (גולמי) אלגנט. הרעיון הוא לתת את החווייה של חדר במלון, אבל בטבע. לכן צריך שיהיו מיטה ומזרן. מזרן על הרצפה זה לא גלאמפינג, אלא קמפינג. חייב להיות מזגן, בטח אצלנו בישראל, למרות שגלאמפינג באירופה לא בהכרח כולל מזגן. לגבי שירותים ומקלחת, לא תמיד ניתן למקם אותם בתוך האוהל, ואותו דבר המטבח". 

גלאמפינג של לאקשרי גלאמפינג ( לאקשרי גלאמפינג)

הגלאמפינג שלהם מגיע בגדלים שונים, החל מאוהלים בקוטר של 5 מטר. הסגנון צריך להיות מינימליסטי, לא עמוס. בריזורטים שלהם, הוא מדגים, בקיר המזגן שולבו סקולנטים. גלואו גלאמפינג מייעצת לקיבוצים ומושבים המבקשים להקים מתחמי גלאמפינג בתחומי שטחם, ונתנסון אומר שזה מתפשט כאש בשדה קוצים, או במילים שלו: "הפך מטרנד למגמה", והסיבה העיקרית לדעתו, שזה זול יותר ומהיר יותר.  

כמה זול יותר? לדברי קובי אוחיון, הבעלים של חברת לאקשרי גלאמפינג, המייבאת, משווקת ומתקינה אוהלי גלאמפינג שמקורם בדרום אפריקה והולנד, אומר שהעלות המקובלת להקמת חדר מלון (כולל החישוב היחסי של עלות השטחים הציבוריים) היא סביב ה-500 אלף יורו, בעוד שהעלות להקמת גלאמפינג היא כחמישית מכך, תלוי כמובן ברמה. הגלאמפינג האירופי יתאפיין בסגנון עיצוב ספרטני יותר, בעוד באמירויות נמצא את המפוארים. למשל, הוא מספר, לאקשרי גלאמפינג הקימה בדובאי מתחם גלאמפינג מפואר, שעלות ההקמה ליחידה בו הגיעה לכ-300 אלף יורו. 

האוהלים של לאקשרי הם בגודל ממוצע של כ-45 מ"ר, יש להם רצפה קשיחה והמעטפת עשוייה מכמה שכבות בד, רשת הצללה, קורות עץ ויריעת P.V.C מעל. כיום, אומר אוחיון, הגלאמפינג הוא פיתרון ליזמים המבקשים להקים מתחם אירוח בעלות נמוכה יחסית ובתוף פרק זמן מהיר יחסית, אך גם למי שמבקשים להקים יחידת אירוח בחצר, ואפילו יחידת דיור. החיסכון אינו רק גם בעלות ההקמה, אלא גם בעלות התחזוקה.