שנה אחרי: חברי כפר עזה חוזרים לנגב המערבי, אך עשרות משפחות עדיין לא מסוגלות
לאחר שנה בשפיים, מאות מחברי קיבוץ כפר עזה עוברים בימים אלה לאתר מגוריהם הזמני בקיבוץ רוחמה, מרחק קילומטרים ספורים מקיבוצם המקורי, ועמם יעברו מוסדות ייחודיים לקיבוץ שיזמו חברים שכבר אינם. אך עבור חלקם בא המעבר מוקדם מדי, ובכוונתם להמשיך לשהות בחופי השרון. "החיים הזמניים שלנו" - פרויקט מיוחד במלאת שנה לשבת השחורה
אחת משכונות הקרווילות של חברי כפר עזה בשפיים (צילום: מרכז הנדל"ן)
בצהרי יום שמשי של סוף ספטמבר, טובלת שכונת הקרווילות של מפוני כפר עזה בקיבוץ שפיים בפסטורליה, כאשר השמיים הכחולים משתלבים היטב בלבן הדיונות ובירוק החורש של שמורת הטבע הסמוכה, הצופה לים. נוף ראוי למי שזקוקים לרפואת הנפש. טראומת טבח השבת השחורה בו נרצחו עשרות מחבריהם, הותיר גם את מי שנותרו שלמים בגופם, פצועים ומצולקים מהרבה בחינות אחרות.
זוהי אחת מתוך שתי שכונות שהוקמו בשפיים עבור מפוני הקיבוץ, שמשתכנים גם בבית ההארחה הקיבוצי. בסך הכל אירח בשנה האחרונה קיבוץ שפיים, הממוקם לחופו של אזור השרון, כ-40% מקהילת כפר עזה (כ-160 משקי בית) והווה את המוקד לכלל הפעילות הקיבוצית, גם עבור מי שהשתכן ביישובים סמוכים. שני מוקדים גדולים נוספים בהם שוכנו חברי הקיבוץ הם מבני המעונות של אוניברסיטת רייכמן בהרצליה ומלון סי דרים בתל אביב.
החיים הזמניים שלנו: פרויקט מיוחד - שנה ל-7 באוקטובר:
"אחרי כמעט שנה בחדר של 12 מ"ר, לאנשים מתחיל לחזור הצבע לפנים"
"זה היה מושב עם חיי קהילה חזקים, עכשיו מבחינת הבן הגדול שלי הסיפור נגמר, לא חוזרים"
בימים אלה מצויים חברי כפר עזה בעיצומו של מעבר אל שכונת מגוריהם הזמנית "הרשמית", בהרחבה אשר הוקמה על ידי המדינה בקיבוץ רוחמה שבנגב המערבי, במרחק קילומטרים בודדים בקו אווירי מקיבוצם המקורי. יחד עמם יעברו משפיים לרוחמה גם מוסדות הקיבוץ, מערכות החינוך והרווחה, אסיפות החברים, שבט הצופים ועוד.
מתחם שבט הצופים של ילדי כפר עזה ( מרכז הנדל"ן )
אל רוחמה צפויים לעבור כ-180 משקי בית, המהווים כ-400 איש, קצת פחות ממחצית מתושבי הקיבוץ. גרעין משמעותי נוסף של כ-32 משקי בית צפוי להמשיך להתגורר בשפיים. כמה עשרות בודדות של חברים חזרו כבר כעת להתגורר בכפר עזה, ושאר החברים מצאו לעצמם פתרונות דיור באופן עצמאי.
בית המלאכה של לבנת
אחד המוסדות הייחודיים לכפר עזה הוא בית המלאכה הקיבוצי (או כפי שהוא מכונה כאן -"ביתמלאכה") הכולל בתוכו אפשרות לעסוק כמעט בכל מלאכות היד נגרות, קדרות וקרמיקה, תכשיטנות ועוד. המקום הוקם ונוהל במשך שנים על ידי לבנת קוץ ז"ל, אשר נספתה יחד עם בעלה אביב ושלושת ילדיהם במתקפת חמאס בשביעי באוקטובר.
חבר הקיבוץ, יענקל'ה ארג'נטאו: "הרעיון של תכניות לטווח ארוך זר לי כרגע, כך שמבחינתי השאלה אם אני מתכוון לחזור לכפר עזה היא לא רלוונטית. גם תכניות לטווח של השבוע הבא אין לי. אני יכול לומר שנורא טוב לי כאן, התושבים של שפיים מחבקים מאד, באופן שקשה לתאר, והבית שלי בכפר עזה נהרס".
זמן קצר לאחר הגעת חברי כפר עזה לשפיים, הוקם בית המלאכה מחדש באמצעות תרומות, בין היתר של ארגון אחים לנשק, חברת כלי העבודה "מקיטה", וכמובן קיבוץ שפיים שהעמיד את המבנה, ששימש בעבר כמוסך. "בית המלאכה נועד לשמש את חברי הקיבוץ שמעוניינים ליצור, בין אם מדובר בפריטים שימושיים כגון כסא או ספל, ובין אם פריטים לקישוט ועיצוב הבית", מספר חבר כפר עזה ישראל לנדר, מנהלו הנוכחי של המקום. עוד משמש המקום כאתר לסדנאות שונות, וכן כמרכז פעילות קבוע לבני הגיל השלישי בקיבוץ.
בפינת הצורפות יושב חבר הקיבוץ יענקל'ה ארג'נטאו, אשר מרבה לפקוד את המקום ואשר עשרות מיצירותיו מעטרות את הקירות הסובבים אותו. במקצועו הוא מומחה בטיפול בטראומות באמצעות בעלי חיים, "כרגע אני מטפל בעצמי", הוא מסביר בחיוך מר.
מאז הגיע לשפיים הוא מתגורר בבית ההארחה בקיבוץ, והוא צפוי להישאר בשפיים גם יעברו רבים מחבריו לרוחמה. לשאלה האם בטווח הארוך הוא מתכוון לחזור לכפר עזה הוא משיב: "הרעיון של תכניות לטווח ארוך זר לי כרגע, כך שמבחינתי השאלה לא רלוונטית. גם תכניות לטווח של השבוע הבא אין לי. אני יכול לומר שנורא טוב לי כאן, התושבים של שפיים מחבקים מאד, באופן שקשה לתאר, והבית שלי בכפר עזה נהרס".
מבנה "ביתמלאכה" בקיבוץ שפיים ( מרכז הנדל"ן )
עוד הרבה לפני ה-7.10, חווה ארג'נטאו מקרוב את השלכות סבבי הלוחמה מול חמאס. בשנת 2008 שכנו ג'ימי קדושים ז"ל נהרג מנפילת פצמ"ר. בהמשכה של אותה שנה, בזמן מבצע עופרת יצוקה, ספג ביתו של ארג'נטאו עצמו פגיעה ישירה, בשנת 2012 נפגע מפגיעה ישירה גם ביתה של בתו הבכורה, וב-2014 נפגע ביתה של בתו הצעירה. "עכשיו זו בעיה לחזור כי אין מי שיגן עלינו. אני לא אומר את זה כטרוניה, אלא כעובדה, הממשלה לא מחויבת להגנת קיבוצי העוטף".
ארג'נטאו כאמור לא לבד, ומהווה חלק מקבוצה לא קטנה של חברים שעצם הרעיון של חזרה לאזור הנגב המערבי קשה לה, ושצפויה להישאר בשפיים. לדברי לנדר, "יש כאן גרעין שקשה לו עדיין לחזור לאזור, חלקם איבדו את יקיריהם".
"לא יכולנו ליפול טוב יותר"
64 מקרב תושבי קיבוץ כפר עזה נרצחו בטבח שבת השחורה ובמהלך המלחמה ו-19 נחטפו. חמישה מהם עדיין בעזה: דורון שטיינברכר, קית' סגל, זיו וגלי ברמן ואמילי דמארי. לדברי לנדר, חבר קיבוץ למעלה מ-30 שנה הנשוי לילידת הקיבוץ, "אנחנו עדיין חזק בפוסט טראומה. יש לנו חמישה חטופים בעזה. אנחנו לא יכולים להמשיך כרגיל עד שהם חוזרים".
על החוויה האישית שלו מאותו יום ארור הוא מספר: "היינו בממ"ד 36 שעות עד שבאו לחלץ אותנו. במשך שעות החזקנו אני ואשתי ביחד את ידית הממ"ד בזמן שהמחבלים מנסים להיכנס, ומזלנו שהם לא ירו בדלת. היינו בלי חשמל, בלי אוכל, עם בקבוק אחד של מים, מנותקי קשר. את הצרכים עשינו בכלי. לבסוף הגיעו לוחמי שלדג, שפינו אותם לנקודת כינוס בכניסה לקיבוץ. בדרך נחשפנו להרס ולכמות הגופות שהיו פזורות בכל פינה".
מנהל בית המלאכה, ישראל לנדר: "במשך שעות החזקנו אני ואשתי ביחד את ידית הממ"ד בזמן שהמחבלים מנסים להיכנס, ומזלנו שהם לא ירו בדלת. היינו בלי חשמל, בלי אוכל, עם בקבוק אחד של מים, מנותקי קשר. את הצרכים עשינו בכלי. אנחנו עדיין חזק בפוסט טראומה. יש לנו חמישה חטופים בעזה. אנחנו לא יכולים להמשיך כרגיל עד שהם חוזרים"
מאותה נקודה פונו ניצולי כפר עזה לקיבוץ שפיים. לנדר אינו חוסך מלים טובות מחבריו: "לא יכולנו ליפול טוב יותר. אין לי מלים להודות לקיבוץ שפיים. הגענו לכאן עם הבגדים שלגופנו וזהו. הם חיכו לנו פה, קיבלו אותנו, אספו ציוד ופרשו עלינו את חסותם. כל מה שביקשנו בשנה האחרונה – אפילו סירוב אחד לא קיבלנו. מדובר בנדיבות ובערבות הדדית שלא תיאמן".
על הממשלה יש ללנדר פחות מלים טובות, ובכל זאת הוא מציין לטובה שני משרדים ממשלתיים שהתבלטו לטובה: משרד הפנים ומשרד הרווחה. "אלו שני משרדים שעשו הכל כדי לתת לנו את המיטב. עד היום נציגים שלהם מגיעים פיזית לשפיים פעם בשבועיים כדי לקבל קהל ולתת אישית מענה לכל אחד. מחלקת הרווחה אצלנו גדלה מאד. המון משפחות שכולות, יתומים, אלמנות".
הכנפיים של לבנת קוץ
אירועי השבת השחורה ונופליה נוכחים גם במבנה בית המלאכה עצמו. אחד מקירותיו החיצוניים מעוטר בזוג כנפיים ענקיות: "כנפיים של בובה" יצירה צבעונית שחומרי הגלם ליצירתה הם בובות וצעצועים ש"עשו את שלהם". את היצירה הזו הובילה לראשונה ביולי 2023 לבנת קוץ על קיר המיגונית שליד חדר האוכל בקיבוצה, ומאז ה-7.10 שוחזרה היצירה בעשרות נקודות ברחבי הארץ להנצחת משפחת קוץ. עוד כולל בית המלאכה פינת נגרות לזכרו של נדב עמיקם, מורה נערץ לעבודה בעץ, אשר נפל בקרב בקיבוץ ב-7.10 כחבר כיתת הכוננות.
מנהל בית המלאכה ישראל לנדר, לצד גוף תאורה שיצר ( מרכז הנדל"ן )
יוזמה נוספת המזוהה הן עם הקיבוץ והן עם משפחת קוץ היא ה"עפיפוניאדה", שהוביל בעלה של לבנת, אביב, מדי שמחת תורה. זו נוכחת בבית המלאכה באמצעותו עפיפון פרי עבודתו של אביב, הנושא את דיוקנם של אברה מנגיסטו, אורון שאול והדר גולדין, לצד הכיתוב "לחופש נולדו", מסר הנושא כיום משמעות מצמררת על רקע היותם של 101 חטופים עדיין בשבי חמאס, שנה מאז ה-7.10.
החל מיום ג' ה-8.10 ועד ל-15.10, תוצג באולם התרבות בקיבוץ שפיים התערוכה "מבעד עיניהם - סיפורה של כפר עזה", שמטרתה להנציח ולספר את סיפורו של כפר עזה מיום השבת השחורה ועד היום, מנקודת המבט של הקהילה עצמה. התערוכה פתוחה לציבור הרחב בהרשמה מוקדמת ומיועדת לבני 13 ומעלה. להרשמה הקליקו כאן.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות