"המעבר לרישום מקוון מונע את האפשרות למרמה וזיופים, או לפחות מקשה מאוד"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן , והפעם מתארח עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן, על מה בעצם עושה הרשות, שבכל  שבוע נכנסות אליה כ-20 אלף תיקים, על המפכה הטכנולוגית שהיא עוברת, ואיזה שינוי הוא עדיין חושב שנדרש במערכת. 

לצפייה: 

להאזנה: 

אתה בעצם מנהל הטאבו?
"היו תקופות שאסור היה להשתמש בשם טאבו , זה היה טאבו לעשות זאת. היום אנחנו מרשים לכולם להשתמש גם בשם הקצר והיעיל טאבו, אבל אני מקווה שבשנה הבאה נצליח לקצר את השם הזה".

"הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין היא עם 450 עובדים, מנצרת ועד ב"ש, סדר גודל של משרד ממשלתי בינוני ומעלה, משרד משפטי שנמצא בתוך משרד המשפטים, היחידה העסקית הגדולה היום במשרד המשפטים", הסביר שני. "זה עולם ומלואו, יש את הטאבו שכולם מכירים, 9 לשכות רישום ועוד 4 שלוחות, שאמונות על רישום של למעלה מ-1.6 מיליון פעולות רישומיות כל שנה".

"אם מסתכלים על הנתונים של הלמ"ס והרשות להתחדשות עירונית, ישראל תצטרך בעשור-שניים הקרובים עוד 2.5 מיליון יח"ד חדשות בנוסף לשני מיליון יח"ד שאנחנו מנהלים כיום", הסביר שני, "זה אירוע, והחוק קובע שעסקה מתחילה ונגמרת ברישום, ועד שאנחנו לא מבצעים פעולה רישומית יש לזה השלכות כלכליות רבות על היזמים, והציבור. יש פה מיליונים שמונחים על הכף, ויש לחץ, אבל צריך לזכור שבכל שבוע נכנסות לרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 20 אלף עסקאות, 20 אלף תיקים כל שבוע, התעשייה הזאת חייבת לעבוד באופן שוטף, לתת למשק את המענה שהוא צריך"

יש שינויים טכנולוגיים בתחום הזה?
"הוא תחום שנתפס כמאוד אפור, אמרת טאבו אמרת בירוקרטיה, וכשהגעתי לרשות הטאבו נחשב כגוף הכי בירוקרטי במדינת ישראל, ובמידה מסוימת של צדק. היום נותנים אותו כדוגמא לאיך רשויות מדינה צריכות להתקדם, ולהפוך לגוף הכי רחוק מאפור שאפשר. עושים את זה בעזרת מספר רגליים מרכזיות. הטכנולוגיה מתקדמת מדי יום, זה התחיל לפני כמה שנים עם הגשה מקוונת, עד אז התורים היו ארוכים. הרעיון היה לחסוך את הזמן לציבור עורכי הדין. המהפכה המקוונת עשתה שינוי משמעותי בשוק, וקיצרה דרמטית את פרק הזמן לרישום עסקאות. השינוי הזה חסך למשק 400 מיליון שקל כל שנה, כי אנשים היו צריכים לבזבז שעות עבודה, זה חסכון של מאות מיליונים למשק.

"לפני חודש עלינו עם שירות חדש, לא רק רישום מקוון, אלא פעם ראשונה בצעד פורץ דרך אנחנו מאפשרים רישום של הערות אזהרה באופן דיגיטלי מלא, המערכת בונה יחד עם מגיש התיק את הבקשה הרלוונטית. זה תהליך שמשנה מושכלות יסוד, גם מבחינת המערכת וגם מבחינת התפיסה. זה תהליך שאמור לשנות את המציאות הרישומית כמו שאנחנו מכירים אותה היום. יש 250 אלף תיקים שהתחלנו לבדוק אותם, דחינו ואנחנו צריכים לבדוק אותם פעם נוספת. אנחנו צריכים להתמודד עם זה ולתת לזה מענה, הצעד הראשון של השינוי הדיגיטלי אמור לתת מענה גם לנושא הזה".

"יש 1.6 מיליון פעולות רישומיות בשנה, מתוכן יש מקרים בודדים בשנה של מרמה וניסיונות מרמה. לא מזמן פורסם על חוליה שזייפה צווי ירושה, צווי קיום צוואה, הם הביאו לרישום מקרקעין את הזיופים ושרשרו את הנכסים במיליונים. אבל היום זה בגין אירועים שהיו בעבר, לפני שעברנו לעולם המקוון, שמונע את האפשרות למרמה וזיופים או לפחות מקשה מאוד"

על נוכלות ומרמה בתחום: "יש 1.6 מיליון פעולות רישומיות בשנה, מתוכן יש מקרים בודדים בשנה של מרמה וניסיונות מרמה. לא מזמן פורסם על חוליה שזייפה צווי ירושה, צווי קיום צוואה, הם הביאו לרישום מקרקעין את הזיופים ושרשרו את הנכסים במיליונים. אבל היום זה בגין אירועים שהיו בעבר, לפני שעברנו לעולם המקוון, שמונע את האפשרות למרמה וזיופים או לפחות מקשה מאוד".

"אנחנו במצב כלכלי לא פשוט ואנחנו לא רוצים להעלות אגרה, אבל יש מחשבה בעתיד להקים קרן פיצויים. אם מדברים על אגרות רישום, הן לא גבוהות, ואם אתה מעלה כל פעולה בעוד שקל שניים, אתה מקבל עוד מיליונים כל שנה ויוצר קופה שתהיה קרן פיצויים למי שנפגע. הוא יוכל ללכת לוועדה מיוחדת שתקבע פיצוי, אולי לא מלא, או לנקוט בהליך משפטי ארוך ומסורבל שאפשר לצאת אם תוצאה שהתובע לא מייחל לה. כי לא אחת אנחנו באמת לא אשמים, והזיוף היה ברמה כה גבוה שאי אפשר לדעת שמדובר בזיוף, ולא התרשלנו. אנחנו כל הזמן על המנעד שבין הרצון לקדם עסקאות לבין הרצון להגן על הציבור".

"לקח זמן עד שהצלחנו לרכוש את אמון האוכלוסייה במזרח י-ם"

"הליך ההסדר בהגדרה צריך להיות ההליך הראשוני לפני שיווקים של קרקעות", הסביר שני. "אחרי שאתה יודע מי הבעלים ומה גבולות השטח, אתה יכול להפעיל תהליכי תכנון ושיווק. בלי ההסדר זה לא יכול לקרות, למשל התוכנית שאושרה שתשלש את מספר התושבים בנתיבות. הסדרנו בשנים האחרונות למעלה מ-180 אלף דונם בנגב, מפריחים את השממה בדרום. היו סוגיות לא פשוטות שלא נגעו בהם עשרות שנים, כולל הסדרת פיצויים בהליך נפרד שלא פגע בפיתוח. זה תהליך קריטי ביכולת של המדינה לשווק קרקעות באופן אמיתי, ולאפשר ודאות קניינית.

"יש גם את תהליך ההסדר במזרח ירושלים אחרי סטגנציה של שנים, התקבלה החלטת משלה שהורתה לנו להסדיר את המקרקעין במזרח ירושלים, עם כל הרגישויות הכרוכות בכך. יש פה גם סוגיות פוליטיות, כי זה כולל מסמכים שנמצאים בירדן, שלא רוצה להעניק את המסמכים האלו למדינת ישראל מטעמים ברורים. אנחנו מתנהלים בתוך המרחב הזה וממשיכים לקדם את זה. תהליך הסדר מגן תמיד על הציבור ועל המדינה. לקח זמן עד שהצלחנו לרכוש את אמון האוכלוסייה במזרח ירושלים. יש שם גורמים שמנסים כל הזמן לתקוע מקלות בגלגלים, אבל הם מבינים שלא באים לפגוע בהם וזה עוזר. גם בצפון יש סוגיות רגישות במגזר הדרוזי והערבי".

מה אתה מזהה כשינוי שנדרש עדיין במערכת?
" חוק המקרקעין חוקק בשנת 1969, מאז המדינה עברה תהפוכות. ככלל צריך לראות איך מתאימים את זה למצב הרלוונטי היום. להעניק יותר סמכויות לגורמים האחראיים שיאפשרו גמישות. כל הזמן צריך לחשוב גמיש ולבדוק איך החוק מעניק לנו אפשרות להתאים עצמנו לסיטואציה. יותר סמכויות למפקחים שיפוטיים. אין מספיק מפקחים ואנחנו מתמודדים עם עומסים. אבל נצטרך לגדול או להעביר את כל האופרציה הזאת לבתי משפט או אפילו להקים בתי דין למקרקעין".