בצעד חריג: כונס נכסים הגיש בקשה לביזיון בית המשפט נגד רשם המקרקעין

בצעד חריג, הגיש בחודש שעבר כונס הנכסים עו"ד רן ברא"ז בקשה לפקודת ביזיון בית המשפט נגד רשם המקרקעין בפתח תקווה. זאת בעקבות סרובו לכאורה, לטענת ברא"ז, להשלים את רישום הבעלות על שמם של רוכשי הקרקע במסגרת הליך פירוק שיתוף לקרקע מרובת בעלים בהוד השרון, וזאת למרות פסק דין מחייב לכאורה המורה לו לעשות זאת. ברשות לרישום זכויות במקרקעין (הטאבו) טוענים מנגד כי ישנם עדיין קשיים אובייקטיביים המונעים את השלמת הרישום, שלא נמצא להם מענה במסגרת פסק הדין. על המדינה להגיב לבקשה עד ל-19.9.

המדובר במגרש ריק בהוד השרון בשטח של כ-4 דונם בייעוד מסחר ותעסוקה. במגרש הממוקם בין הרחובות הפרדס וההכשרות, בסמוך לפארק 4 העונות, מחזיקים 230 בעלים פרטיים במשותף. ב-2022 מונה ברא"ז לכונס לנכס על מנת לממשו בהליך פירוק שיתוף, ופרסם מכרז לרכישתו. באפריל 23 זכה הרוכש במכרז תמורת 45 מיליון שקל, ובמאי 23' אושר המכר על ידי בית המשפט.

לדברי ברא"ז, הרוכש העביר את כל התמורה לקופת הכונס ועשה את כל הפעולות הנדרשות על מנת להעביר הנכס לידיו, זאת לאחר דרישות שונות ומגוונות של הרשם בהן מחיקת כלל הערות האזהרה במקרקעין. לאחר שכל האישורים רוכזו אצל הכונס, ברא"ז עתר לבית המשפט לחתום על צו פורמלי שיורה לרשם המרקעין להעביר את הזכויות של הרוכש.

בנובמבר 23' חתם בית משפט השלום כפר סבא על הצו הפורמלי המורה להעביר את זכויות המקרקעין מהבעלים הפרטיים לידי הרוכש, כשהזכויות נקיות מכל הערה ומכל חוב. לטענת ברא"ז בבקשה, "הצו ברור ומפורש". אלא שעל פי המתואר בבקשה, רשם המקרקעין סירב להעביר את הזכויות על שם הרוכשים, בטענה כי יש בקרב המחזיקים הוותיקים בעלים רשומים ללא מספר זיהוי.

הפס"ד התקדימי של העליון לא עזר

באותה נקודה, הרישום הושעה עד קבלת החלטה של בית המשפט העליון מיוני השנה בתיק אחר באותו נושא, שגם בו ברא"ז ייצג ככונס לגבי קרקע בנתניה. העליון החליט לקבל את עמדת ברא"ז באותו תיק והורה לבצע את הרישום בהחלטה תקדימית שלפיה אין להתנות את רישום הקרקע על שם הרוכשים בבחינה מחודשת של זהות בעלי הזכויות המקוריים, בהחלטה שהפכה את עמדת בית המשפט המחוזי מרכז.

""אנו מורים על קבלת הערעור במובן זה שרשם המקרקעין ירשום את הרוכשים כבעליו החדשים של המקרקעין גם ללא ביצוע תהליך זיהוי של בעלי הזכויות בהתאם לנהליו של רשם המקרקעין , ובכפוף לכך שכונס הנכסים יעביר את תמורת המכר לבעלי המקרקעין רק לאחר הליך זיהוי", נקבע אז בפסק דינה של השופטת דפנה ברק-ארז.

לאחר פסק הדין של העליון, הוגשה הבקשה לרישום פעם נוספת, שגם לאחריה דחה הרשם את ביצוע הרישום, על פי תגובת הרשם האחרונה מאוגוסט 24', נותרו שלושה מכשולים להשלמת הרישום: היעדר צווי קיום צוואה/ירושה לשני בעלים שמושבם בחו"ל; בנוגע לתשלום מס שבח קיימת אי התאמה בין מספר הזהות הרשום אצל הרשם למספר אצל רשויות המס; והשלישית - חוסר באישורי מיסים לכמה מהבעלים ביחס לעסקאות ביניים שקדמו לעסקת המכר על ידי הכונס.

"בקשה זו מוגשת לאחר שכלו כל הקיצין"

בבקשתו דוחה ברא"ז את הנימוקים הללו וכותב כי אין מחלוקת כי הומצאו אישורי המס הדרושים, כי בית המשפט בצו הפורמלי הורה על ניקוי כל הזכויות הרשומות, לרבות אלו שנרשמו מכוח הערות אזהרה, אף ללא צורך בהשלמת עסקת הביניים. עוד טען ברא"ז כי הרשם חוזר על טענתו לפני פסק הדין של העליון כי "הצו לא מאפשר מכירת זכויות של מוטב העקות אזהרה ולכן רשם המקרקעין בוחן  עם הנהלת המרשם כיצד לפעול, וללא זה התיק לא ייבדק". לפי הבקשה מדובר בחזרה על נימוק, שממנו כבר חזר  הרשם, ולכן מהווה את ביזיון בית המשפט.

לטענת ברא"ז, הסיבות שמנה הרשם להמשך עיכוב הרישום עומדות בסתירה לצו בית המשפט. "לא בכל יום מוגשת בקשה כנגד זרוע שלטונית למתן צו לפי פקודת ביזיון בית משפט", נכתב בבקשה שהגיש, "ואולם בקשה זו  מוגשת לאחר שכלו כל הקיצין, ומאחר שרשם המקרקעין עושה לפלסתר את צו בית המשפט, שם עצמו כפרשן, במעמד של פוסק-על וממאן לקיים אחר הנחייתו המפורשת של בית משפט זה. סירוב הרשם, אשר נפרש על פני תקופה של חודשים ארוכים,  מסב נזקים כבדים לקופת הכינוס ולבעלי הזכויות הממתינים לחלוקת הכספים להם הם זכאים כמו גם לרוכשים אשר נבצרת מהם לשכלל את העסקה לרישום". עוד דרש ברא"ז קנס יומי על כל יום שבו הרשם יוסיף להתעכב.

מהרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין נמסר :"מדובר בתיק תלוי ועומד המטופל באמצעות הפרקליטות,  ועל כן לא נוכל, מטבע הדברים, להרחיב בנושא. עם זאת,  יוער כי תיק הרישום העלה קשיים שלא מצאו פתרון בפסק הדין".