ינקי קוינט: "בכל הסכם גג, 10-15 אחוז מהשיווקים מוקצה לטובת התחדשות עירונית"

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), התייחס היום (ה') לשוק הדיור כולל העלייה הדו ספרתית במחירי הדירות, ואמר כי "עליית המחירים היא אנומליה. אנחנו רואים ירידה במחירי הקרקעות". קוינט אמר את הדברים בפתיחת כנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן , הבוקר בתל אביב. 

"יש כאן אנומליה. לא רואה קבלנים קורסים", אמר קוינט, "תמיד היו בשוליים קבלנים שנכנסו למצבים קשים. בשנים האחרונות אם עשית עסקאות לא טובות, השוק תיקן וידע לתת לך אפסייד על עסקה לא טובה. עליית המחירים היא אנומליה. אנחנו רואים ירידה במחירי הקרקעות".  

קוינט ניסה להסביר את האנומליה הזאת, כלשונו: " מחירי הדירות עולים, זה קורה בגלל הימשכות הליכי הבנייה, והמבצעים שיש בשוק, המשמעות האפקטיבית היא הנחה של מאות אלפי שקלים לכל דירה, הקבלן נושא ב-7% מעלות של כל דירה. בסוף זו ירידת המחירים".

מנכ"ל רמ" ינקי קוינט בפסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן (נאו מדיה)

"המטרה שלנו היא בהחלט שהמחירים יפסיקו לעלות", הוסיף. "אתמול הוצאנו למעלה מ-7,000 יח"ד בשדה דב, מה יהיו האדוות של הליך כזה? קשה להעריך, מקווה שתהיה לזה השפעה לא רק בשדה דב, גם בפריפריה.
אנחנו ארבע שנים מציפים את השוק ורק לתקופה קצרה ראינו ירידת מחירים ולצד זה אנחנו משווקים מחיר מסובסד, רק השנה אנחנו משווקים אלפי יחידות דיור".

על הביקורת של שר הכלכלה ניר ברקת על רמי"י אמר: "אני לא בטוח שמשטר המקרקעין בישראל הוא אופטימלי אבל מצד שני יש הרבה תועלות. אנחנו עושים שינויים משמעותיים לשינויי ייעוד וכל התוכניות האלו ותוכניות מסובסדות יכולות להתנהל רק כשיש ניהול מרכזי של הקרקעות. השאלה מה האלטרנטיבות, האם הטייקונים ישלטו בקרקע ונהיה חוכרים שלהם, ויחליטו מתי לשווק ולא לעשות מבצעים? שרשויות מקומיות יחזיקו את הקרקעות? גם ככה אתה רואה את הקונפליקט שיש לנו עם הרשויות על פיתוח. הרשות המרכזית רוצה פיתוח והרשויות אומרות 'יש לנו מספיק יחידות דיור'. אני לא בטוח שהמצב היום אופטימלי, ואני לא רואה חלופה אמיתית לכך".

על המצב בצפון ובדרום: "מ-8 באוקטובר אנחנו יושבים על זה, לא רק על הנגב במערבי, גם הצפון. למגזר הכפרי יש יותר יכולת תמרון, כי הקרקע נמצאת, אפשר לתת יותר בפטור ממכרז. כל מה שעשינו עדיין לא מספיק, צריך תכנון, ויש תכנון, לא רק בחבל תקומה, גם בערים הגדולות: אשקלון, שדרות, נתיבות. תמיד יש את המתח בין המרחב הכפרי לעירוני, צריך לתת מענה גם לאוכלוסייה חזקה, צריך לראות איך לא מייצרים קבוצות סגורות ומחזקים את הערים. אנחנו עומדים לחתום על הסכם גג עם נתיבות, אופקים ועוד".

לדבריו, "הבעיה הקשה היא בצפון, במגזר העירוני. הערים חלשות מבנגב המערבי, אוכלוסייה מעורבת, מצב סוציו-אקונומי יותר נמוך. צריך לתת את הדעת איך מביאים אוכלוסייה חזקה. אנחנו מציעים לחברות גדולות לבוא לאזורים אלו. לוקחים את מודל כפר ורדים, הצעתי גם לחברות ממשלתיות, אם תפתחו תעסוקה תקבלו גם מגורים. אנחנו מנסים לעניין חברות גדולות להגיע. אני לא בטוח שזה מספיק. צריך ריכוז של כל הממשלה שכל אחד יעשה בחלקו את הטוב ביותר.

"בכל הסכם גג מוקצה בין 10-15 אחוז מהשיווקים לטובת התחדשות עירונית כקרקע משלימה, ובלבד שתהיה תוכנית שניתן לממש", הוסיף קוינט. "כשחותמים על הסכם גג יכולים לצרף קרקע למגרשים וזה צריך להגיע עם תוכניות. ברגע שיש לרשויות הסכמי גג הם יכולים להשתמש במגרשי השלמה לתוכניות, רק שצריך את התוכניות, בחלק גדול אין את התוכניות".