"זה שכמחצית מהציבור חסר יכולת לרכוש דירה צריך להדיר שינה מעינינו. מהר מאד נגיע למשטר פיאודלי"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן , והפעם מתארח עו"ד בני דרייפוס, מנכ"ל מפעל הפיס. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן , על איך הגיע דרייפוס לתפקיד הנוכחי, איפה הפיס פוגש את עולם הנדל"ן, וגם על הטענות לפיהן הפיס מעודד הימורים דווקא בקרב השכבות החלשות. 

לצפייה: 

להאזנה: 

"למדתי משפטים לתואר ראשון ושני, תמיד עם נגיעה בתחום התכנון והבנייה, גם בהתמחות בפרקליטות האזרחית הייתי שותף לבג"ץ הקשת המזרחית, שמאוד הסעיר אותי", סיפר דרייפוס. "להבין שדרך החלטות של מועצת מקרקעי ישראל אתה בעצם משפיע על דורות - ההון שיהיה להם, היכולת שלהם להעביר אותו לדור הבא. זה היה בג"ץ שעיצב את מדיניות המקרקעין עד היום, אירוע מכונן בראייה שלי, שגרם לי להישאר בעולמות האלה.

"הייתי יועץ משפטי ברמ"י, היה לי משרד פרטי והתעסקתי עם תכנון ובנייה, וב-2009 הייתי יועץ של שר השיכון אריאל אטיאס וליוויתי את הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל. משה כחלון מינה אותי להיות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון . עבדתי גם עם יפעת שאשה ביטון כשהייתה שרת השיכון. בשנת 2020 הגעתי למפעל הפיס, והרחבתי את האופקים למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם: מדיה, פרסומות, יח"צ, קמעונאות, דברים מאוד מעניינים".

איפה אתם כמפעל הפיס פוגשים את עולם הנדל"ן?
"כשרוצים לבנות אלפי יחד בעיר, מה שמטריד בעיקר זה מבני ציבור. איך ראש הרשות ייתן מענה לתושבים שיגיעו. מפעל הפיס מושקע בכ-70% ממבני הציבור במדינת ישראל תוך ראייה ארוכת טווח על הצרכים ועל איך בונים - בעיני החיבור טבעי וברור מתוך הבנה שזה אולי הדבר הכי חשוב לראש רשות.

"מאוד הציק לי שהפתרונות שהמדינה נותנת למבני הציבור הם מתוך עלויות הפיתוח ובעצם מתוך ערך הקרקע. יש לזה משמעות עצומה, כי לכל רשות יש ערך קרקע שיכול לשאת את אותם פארקים, מבנים ואצטדיון כדורגל שראש העיר חפץ ביקרו. זה תמיד עורר בי אי נוחות של יצירת פערים בין רשויות. אין לי פתרון, אבל זה כביכול נושא אפור ואף אחד לא מתעניין בזה, אז חשוב לי ידברו על זה.

רשות שיושבת למזלה על קרקע ציבורית - הקרקע שייכת לכל מדינת ישראל, אבל יש אזרחים שנהנים ממנה יותר ויש שפחות. מדינת ישראל ייחודית בכך שהיא בעלת לא מעט קרקעות, היא גם החליטה שזה  יהיה המקור התקציבי לכל מיני דברים,  מן קופה קטנה. זה היה מאוד יעיל, אבל יש לזה מחירים. העניין של צמצום פערים זה עמוק אצלי, ומתישהו זה עלול להתפוצץ".

דרייפוס סיפר כי "מפעל הפיס מחלק למעלה מ-800 מיליון שקל בשנה לרשויות המקומיות, באמצעות נוסחה שעיגנה את המצב הסוציו-אקונומי והמרחק מהפריפריה. בגדול יש 3 מטרופולינים: חיפה, ת"א וב"ש, והמרחק מהן הוא רכיב בנוסחה, 5% למשל לוקח בחשבון את אחוזי הגיוס לצה"ל. אנחנו לא נוגעים בנוסחה, כי זה מאוד מסובך, למרות שנוצרים עיוותים, קשה לנו לגעת בה.

"תקצבתי המון מבני ציבור בישראל, בהרבה יותר כספים ממה שהפיס נותן. ההבדל המרכזי בעיני זה לתת ביד חמה או ביד קרה. משרד ממשלתי נותן ביד קרה, יש סעיף תקציבי, שלח לי הוצאות אחרי שבקר בדק - ונגמר. בפיס הם מחוברים למבנים, נותנים הערות ורואים את העניין של מבני ציבור כמשהו אמיתי שצריך לשרת אנשים, זה משהו חי, ובמובן הזה זה כיף".

"המצוקות של אנשים לא נולדו ממפעל הפיס" 

דרייפוס סיפר כי מאז ה-7 באוקטובר, מפעל הפיס העביר לרשויות מפונות 54 מיליון שקל, מחוץ לתקציב, "כי אנחנו גוף פחות בירוקרטי. הסיפור של יחסי שלטון מקומי ומרכזי זה חשדנות, במפעל הפיס זה בדיוק הפוך: אני סומך על ראש הרשות, הוא יודע הכי טוב מה קורה אצלו, במדינה זה שונה.

"מקסום הכנסות זה ממש לא יעד, אין בונוסים לעובדים אם יש יותר מהמרים. זה גם לא השיח, הרשויות מצפות לכסף ותלויות בכסף, שבוא נגיד את האמת - זה כסף שהמדינה הייתה צריכה לשים. אז אנחנו מקבלים היתר ממדינת ישראל מתוך הבנה שאם לא יהיה מפעל הגרלות רשמי, מפוקח מבוקר ועובד לפי רגולציה - אז הוא יהיה כ"כ פרוץ שזה יהיה יותר מסוכן להיות אזרח בישראל"

"אנחנו לא רק מעבירים כסף ובונים מבני ציבור, אלא גם מלווים את הפרויקט, ובליווי אנחנו יכולים להיות מאוד דעתניים, לוחצים, דורשים, מבקשים. למשל אחד מתנאי סף זה מינימום 3 שימושים למבנה. יש למשל את היכל התרבות בעכו, שהוא בעיני מודל. בית ספר רימון נמצא בפנים, כיתות וסטודיו, יש את האולם הגדול להתאמן, יש מסעדה למטה, וזה מרקם חי תוסס, שנמצא כל הזמן בפעילות".

לדברי דרייפוס, "מקסום הכנסות זה ממש לא יעד, אין למשל בונוסים לעובדים אם יש יותר מהמרים. זה גם לא השיח, הרשויות מצפות לכסף ותלויות בכסף, שבוא נגיד את האמת - זה כסף שהמדינה הייתה צריכה לשים. אז אנחנו מקבלים היתר ממדינת ישראל מתוך הבנה שאם לא יהיה מפעל הגרלות רשמי, מפוקח מבוקר ועובד לפי רגולציה - אז הוא יהיה כ"כ פרוץ שזה יהיה יותר מסוכן להיות אזרח בישראל. הדיל הזה נכון בעיני, אגב לא רק בהימורים, אפשר לדבר על זה גם בסמים, אלכוהול. בדיל הזה יש צד שני - תילחמו בהימורים הלא חוקיים, אבל לצערי הדיל הזה לא עובד ולא מושלם עד הסוף"

היו טענות ופרסומים בתקשורת על כך שברשויות שבמצב סוציו אקונומי נמוך רואים אתכם יותר, ויש יותר תחנות.
"המצוקות של האנשים לא נולדו ממפעל הפיס. אין באמת מחקר בנושא. יש פה הרבה פופוליזם, אתם רוצים לטפל? אז תטפלו. אנשים ב-2024 לא יורדים לחפש בוטק'ה כדי להמר, כשאפשר לעשות את זה אונליין".