מענק של עד 21 אלף שקל לעובדים ישראלים בעבודות הבניין הרטובות: "תחילתה של מהפכה"

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ ישראל אייכלר, אישרה ביום ראשון האחרון הסכם חדש בין הממשלה לביטוח הלאומי, שמטרתו לתמרץ עובדים ישראלים חדשים להשתלב בענף הבניין, והאריכה את ההסכם שבתוקף וקבעה שיחול גם על עובדים שהחלו לעבוד באפריל.

על פי ההסכם, עובדים ישראלים חדשים בענף הבנייה יהיו זכאים למענק של 2,000 ש"ח עבור כל אחד מ-4 חודשי ההעסקה הראשונים ו-3,000 ש"ח עבור החודשים החמישי והשישי ובתנאי שהועסק בכל אחד מהם ברצף מהחודש הקודם. מענק מוגדל של פי 1.5 יינתן לעובדים שיועסקו בעבודות המוגדרות כ'עבודות רטובות' (טפסנות, רצפות, ברזלנו, טייחות וכדומה).

כלומר, בסך הכל מדובר במענק שעשוי להגיע עד ל-14 אלף שקלים ללא הגדלה, ועד 21,000 שקלים בעבודות הרטובות. מדובר בשינוי ההסכם מנובמבר האחרון, לפיו היה סך המענקים 10,000 שקלים בלבד.

ההסכם המקורי הגדיר את תקופת הזכאות לעובדים שהחלו לעבוד בענף בחודש יוני ועד 31 בדצמבר 2024. עם זאת, לדרישת הוועדה הוחלט להקדים את הזכאות ולכלול בה גם עובדים שהחלו לעבוד ב-1 באפריל. כמו כן, האריכה הוועדה בשנה נוספת את תוקף ההסכם, כך שעובד יוכל להגיש בקשה למענקים עד סוף שנת 2026 וכן קבעה כי עובד יוכל לקבל את ההכשרה הנדרשת לשם הזכאות בחצר המעסיק בהיקף של 40 שעות– גם בענף הבנייה ולא רק בענף השיפוצים.

הזכאות למענקים תותנה בכך שהעובד מועסק בהיקף של 11 ימים בחודש לפחות, בשכר של מינימום 2,786 שקל ועד 25,000 ש"ח בחודש, וכן בביצוע הכשרה בתחום הבניין המבוצעת או מוכרת על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, או כאמור בהכשרת המעסיק, בכפוף להצהרת המעסיק לביצוע הכשרה בהיקף של 40 שעות לפחות.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר כי "מדובר בתמריץ חשוב מאוד שיסייע להביא עובדים חדשים לענף בשעה שהבנייה במדינת ישראל עומדת משותקת ללא אפשרות לקבל עובדים מבחוץ".

"זו כבר תחילתה של מהפכה" 

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה וראש מטה תשתיות, שקידם את המהלך בשיתוף עו"ד נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ״לית התאחדות קבלני השיפוצים, והסתדרות עובדי הבניין, מספר: "החלק שלנו היה קודם כל להקדים ל-1.4, ולהכניס את ענף השיפוצים כ-OJT, כלומר על פי תצהיר של קבלן השיפוצים שהעובד עשה הכשרה של 40 שעות ובמעורבות שלנו זה הורחב לכלל הקבלנים, לא רק לענף השיפוצים אלא גם לענף הבניין. זה הישג גדול שנותן רוח גבית, הכשרנו עד היום כ-2,000 ישראלים, אבל בין ההכשרה לכך שיחזיקו מעמד זה אתגר גדול, מכאן הקריטיות של המענק הזה, ודאי בחודשי הקיץ".

דוד יהלומי ואביב טסה (באדיבות הקרן לפיתוח ועידוד הבנייה בישראל, אלכסנדר סורל)

על פי פרסום במרכז הנדל"ן בינואר, הגישו רק 91 ישראלים בקשה למענקים. על כך אומר יהלומי: "היו עד היום לפי נתוני ביטוח לאומי 550 בקשות מתחילת המלחמה. עכשיו עם המענק החדש, כשהנושא נכנס לתוקף ויהיו פרסומים, יגיע המיצוי של זה ל-2,000-2,500 בקשות, ואלו כבר מספרים מעודדים, שייתנו רוח גבית גם לעובדים וגם לגל הבא של ההכשרות שאנחנו רוצים לעשות. בסופו של דבר רוצים לבסס את הענף על עובדים ישראלים, שמספרם פחות מעובדים זרים ופלסטינים. לא נוכל לעשות את זה בזבנג וגמרנו. זה תהליך של שנים. גם הרבה חרדים נכנסים לענף דרך ההכשרות שלנו, וזו כבר תחילתה של מהפכה".

הוא הוסיף כי "לנושא הזה הוקצה 30 מיליון שקל, ורצינו להכליל את העובדים גם מ-1 בינואר, אבל היינו צריכים לקבל החלטה לפוצץ את העניין או ללכת על הרוב. אנחנו מאמינים שרוב הישראלים שנכנסו וייכנסו לענף ייהנו מהמענק הזה".

לדברי יזם הנדל"ן עו"ד אביב טסה , בעלי אגם שביט יזמות בנדל"ן, החלטת ועדת העבודה והרווחה מהווה נקודת אור בקצה המנהרה במשבר שבו ענף הנדל"ן מצוי מאז תחילת המלחמה. "מבחינת המדינה, מדובר בהשקעה קטנה יחסית שתבטיח המשך קבלת מיסוי מענף הנדל"ן. לצערנו כל המהלכים להביא עובדים זרים עלו בתוהו בגלל חסמים כאלו ואחרים ועושה רושם שנבחרי הציבור השכילו להבין שהפתרון נמצא בבית ולא מעבר לגבולותינו. כעת על המדינה למנף את ההחלטה באמצעות קמפיין הסברה לצעירים ישראלים אשר יציג את המהלך כהזדמנות להיכנס לעבוד בענף הנדל"ן".