בהארכה רבה: ההחלטה החדשה של רמ"י שצפויה לחסוך סיבוכים בירוקרטים לאלפי חוכרים

מתחת לרדאר, קיבלה במהלך החודש שעבר מועצת מקרקעי ישראל בראשות שר השיכון  יצחק גולדקנופף החלטה הנוגעת לאלפי יזמים ובעלי קרקעות לבנייה עצמית. המדובר בהחלטה 5592 המסדירה את סוגיית ה"ארכות להשלמת בניה" על קרקעות שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקצה לחוכרים. ההחלטה החדשה באה לעשות "יישור קו" בסוגיה, בעקבות ריבוי החלטות שניתנו בנושא בימי הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

להחלטת מועצת מקרקעי ישראל.

ראשית, מעט רקע. בכל הסכם להקצאת קרקע  על ידי רמ"י, בין אם לשימוש מגורים, מלונאות, תעשייה או כל מטרה אחרת, מוגדרת תקופת הפיתוח - כלומר משך הזמן שבו על בעל הקרקע להשלים את בניית הייעוד שלמו הוקצתה לו הקרקע. ככל שבעל הקרקע אינו עומד בלוחות הזמנים שהוגדרו בהסכם עליו להגיש בקשה ל"ארכה להשלמת בניה", ועבור אישורה של הארכה גובה רמ"י סכום מסוים.

אך מה שאמור היה להיות צעד טכני ופשוט למדי, הפך ברבות השנים למסובך ומורכב, בין היתר בשל מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, שבגינן הוגדרו הארכות מועדים. עכשיו על פקידי רמ"י לבדוק כל מקרה לגופו, וכן לבדוק מתי הוקצתה הקרקע, לאיזה שימוש ועד כמה זכאים בעליה להקלות.

1,650 בקשות ארכה בשנה

מתוך כלל הפניות בנושא, אלפי פניות נוגעות לבנייה צמודת קרקע, שאמנם מהוות את רוב הבקשות אך שיעורן מבחינה כספית הוא קטן שכן האגרה הניטלת בגין הנקת ארכה שכזו היא נמוכה. מנתוני רמ"י עולה כי היקף העבודות הנדרשת לארכה בבנייה נמוכה אינו סביר. על פי נתוני רמ"י, בשנים 2023-2020 הוגשו 6,595 בקשות ארכה, ובממוצע 1,650 בשנה. 70% מהבקשות אושרו לתשלום. 76% מהבקשות שאושרו מתרכזות בבנייה נמוכה. לעומת זאת ההכנסות מהתשלומים לארכה בבנייה נמוכה נאמדות  ב-18.5% בלבד.

ברמ"י מציינים שהמנגנון שנקבע בעניין החלטת ההארכות שנקבע עקב הקורונה ושורת החלטות לא מאוחדות הוא מנגנון מורכב ומסורבל הדורש תחשיב מסובך הכולל חיוב מדורג, ופטורים שצריך לקחת בחשבון לגבי מועד מסירת המגרש ושנות הקורונה והמלחמה.

ברמ"י מציינים שהמנגנון שנקבע בעניין החלטת ההארכות שנקבע עקב הקורונה ושורת החלטות לא מאוחדות הוא מנגנון מורכב ומסורבל הדורש תחשיב מסובך הכולל חיוב מדורג, ופטורים שצריך לקחת בחשבון לגבי מועד מסירת המגרש ושנות הקורונה והמלחמה. עוד אומרים שם כי החישוב נעשה כיום ידנית ולא ניתן לתמוך בבקשות המורכבות מכנית.

"כדי לא לבדוק כל מקרה לגופו ובלי שיהיה צורך לבדוק את מועד מסירת המגרש, ויבואו בחשבון שנות הקורונה והמלחמה, אושר לקבוע הוראות הקובעות מועדים שמתחשבים מראש בתקופות אלו בהתייחס להקצאות שאושרו עד סוף 2024", נמסר.

"המגמה בהחלטה היא להקל על בעלי הזכויות"

לדברי עו"ד אלה טובים גדסי, ממשרד גינדי כספי ושות ', "ביולי האחרון עודכנו נוהלי רמ"י בעניין המועדים להשלמת הבנייה בבנייה נמוכה, בנייה רוויה ובעולם התעסוקה. הנהלים ששונו הוחלו על הקצאות שבוצעו ממועד העדכון והלאה, ועלתה השאלה מה קורה ביחס להקצאות שבוצעו טרם העדכון. המנגנון שהיה קיים עד לאותו מועד היה מורכב, דרש חישובים ושקלול גורמים שונים, דבר שהביא לסרבול, חוסר בהירות וחוסר יעילות. משיקולים של עלות מול תועלת, הוציאה רמ"י את החלטת הנהלה 5592 אשר נועדה לפשט את ההליך.

"ההחלטה החדשה קובעת עקרונות מנחים, מהם נגזרים כללי אצבע אחידים, והם מייתרים את הצורך בבחינת 'כל מקרה לגופו'. ההחלטה גם מביאה בחשבון את שנת הקורונה ואת שנת המלחמה ובכך מבטלת החלטות קודמות שניתנו בעניין. המגמה בהחלטה היא הקלה על בעלי הזכויות, על אף שתמיד יהיו מי שההחלטה הקודמת דווקא היטיבה איתו יותר. נותר רק לקוות שההחלטה החדשה באמת תביא לקיצור בזמני הטיפול בבקשות, לייעול ההליכים ולהקלה משמעותית ליזמים ולבעלי זכויות".