בלי שמאי מכריע: אושר לקריאה ראשונה חוק "שומות מוסכמות" שיאפשר לתקן בהליך מהיר חיובי השבחה בסכומים נמוכים

ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר אישרה היום (א') לקריאה ראשונה את הצעת חוק "שומה מתוקנת מוסכמת", אותה יזמו הח"כים מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו המכהן כיום כשר הבריאות. מטרת ההצעה המהווה תיקון לחוק התכנון והבניה, היא לאפשר לחייבים בשומות היטל השבחה בסכומים נמוכים של עד 70 אלף שקל, שאינם מסכימים עם גובה השומה, לפעול לתיקונה וזאת מבלי לפנות להליכים ממושכים ויקרים כמו הגשת ערר או בקשה למינוי שמאי מכריע . אישור ההצעה נעשה בדיוק שנה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את קידום ההצעה כהצעת חוק ממשלתית.

על פי הצעת החוק, במקרים שבהם סכום השומה מטעם הוועדה המקומית אינו עולה על 70 אלף שקלים, החייב יהיה רשאי להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין . במקרה שכזה יהיה על שמאי מטעם הוועדה המקומית לבחון את הבקשה בתוך 14 ימים, וככל שתיקן את השומה בעקבות פניית החייב, על החייב יהיה להודיע האם הוא מסכים לשומה המתוקנת בתוך 21 יום.

ככל שהושגה הסכמה בין הצדדים, תועבר השומה המתוקנת לעיון השמאי הממשלתי הראשי וזה ייתן החלטה על אישור השומה המתוקנת בתוך 21 יום. לאחר אישור זה תהפוך השומה המתוקנת לסופית. כלל השומות המתוקנות יפורסמו באתר האינטרנט של הוועדה המקומית. חייבים שבקשתם לתיקון נדחתה, או שתוקנה באופן שאינו מקובל עליהם, יהיו רשאים לערור או לבקש מינוי שמאי מכריע כפי שהם רשאים לעשות כיום.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "חוק חברתי וציבורי מהמדרגה הראשונה"

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מטרתה של הצעת חוק זו היא לאפשר לחייבים בהיטל השבחה להגיע לשומות מוסכמות עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אם גובה החיוב הצפוי הוא נמוך יחסית". לגבי המסלולים הקיימים כיום – פנייה לוועדות ערר ושמאים מכריעים, נכתב כי "הליכים אלו כרוכים בהוצאות מרובות ובטרחה רבה תוך נטילת סיכון, בשל כך שגובה שומה שנקבעה עלול להאמיר. אם גובה החיוב בהיטל הוא נמוך יחסית, לרוב לא משתלם לחייב לנקוט הליכים אלו, גם אם לדעתו נפלה טעות בשומה".

יו"ר הועדה ח"כ יעקב אשר אמר בדיון בוועדה: "הצעת חוק זו היא הצעת חוק חברתית נכונה, שנותנת אפשרות למעמד הביניים והנמוך לעמוד על זכויותיהם להפחית בהסכמה את גובה השומה שניתנה להם בתוכניות שההשבחה שלהם בהיקף קטן, ללא עלויות גבוהות נוספות ומיותרות".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין , בירכה על אישור נוסח החוק בוועדה ואמרה כי "החוק שנדון היום וקודם על ידי לשכת שמאי המקרקעין הוא חוק חברתי וציבורי מהמדרגה הראשונה שיאפשר לאזרח מן השורה להתמודד מול דרישת היטל השבחה . מוסד השמאי המכריע הינו מוסד חשוב שמוסיף הרבה כבוד למקצוע שמאות המקרקעין והוא קובע שכל השגה על שומת השבחה של הוועדה המקומית תבוא לדיון בפני השמאי המכריע.

"יחד עם זאת, לא יעלה על הדעת שגברת כהן מחדרה שרוצה לסגור מרפסת או למכור את הדירה, פתאום מקבלת שומה בסך 70 אלף שקל, ולא יכולה להגן על עצמה. העלות המצטברת של המנגנון הקיים לא מאפשרת לאזרח מן השורה להגן על עצמו. עליו לשלם לשמאי מטעמו, להשתתף בשכר השמאי המכריע ולעיתים יש צורך גם בעורך דין. החוק החדש יאפשר, בשומות נמוכות בלבד, דיון ישיר בין השמאי מטעם האזרח לבין שמאי הוועדה המקומית, עם הגעה להפחתה מוסכמת ומנומקת של ההיטל בראיה נקודתית לנכס עצמו. ברגע שהחוק יעבור, נזכה גם להסרת חסם נוסף שיפנה את השמאים המכריעים לעסוק בתיקים המשמעותיים והגדולים הנדרשים לצורך המלחמה במשבר הדיור".

עו"ד צבי שוב המתמחה בתחום התכנון והבניה התייחס אף הוא לחוק ואמר כי "מדובר בבשורה משמעותית לציבור, שעשויה לחסוך לכל אחד מאיתנו הרבה זמן וכסף. ההליך, שחייב את הציבור בלי הבחנה של גובה השומה, לערער על היטלי ההשבחה ולנהל הליך בפני ועדת הערר או בפני שמאי מכריע , גם אם מדובר היה בשומה יחסית נמוכה של עשרות אלפי ₪, היה ארוך, מייגע ויקר. לא מעט אנשים שהחזיקו בשומות נמוכות, ויתרו על האפשרות לערער והרשויות נהנו מכך. אם החוק יאושר סופית אין לי ספק, שהציבור לא יוותר על הזכות הזאת. יחד עם זאת אני סבור, שניתן היה להרחיב את החוק ולקבוע, שגם כאשר מדובר בשומות גבוהות מעל 70 אלף שקלים, תינתן האפשרות להגיע לפשרה שתאושר אצל ובפני שמאי מכריע במקום שבו הצדדים סבורים באמצע ההליך שניתן לייתר ולחסוך את הבירור, ולא לחייב את הציבור להמשיך לנהל את ההליך עד לקבלת הכרעת השמאי המכריע ולנהל הליך יקר וארוך יותר. כיום מאשרים פשרות רק בפני ועדות הערר או בית המשפט ואין סיבה שרוב התיקים, שכיום מתבררים בפני שמאים מכריעים, יחויבו הצדדים לנהל עד הסוף גם שיש הסכמות, רק כך הבשורה הצרכנית תהיה שלמה ומשמעותית לכל האזרחים".