415 מיליון שקלים של קנסות הוטלו בגין עבירות בניה מאז אישור חוק קמיניץ - כ-70% מהם בחברה הערבית

415.5 מיליון שקל, זה סכום הקנסות שהוטלו על אזרחים ישראלים בגין בניה לא חוקית ושימושים חורגים מאז סוף 2018. כך עולה ממידע שהעבירה הרשות לאכיפה במקרקעין, בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש עו"ד ד"ר קייס נאסר, שותף וראש תחום תכנון ובניה במשרד פירון בחיפה. בסך הכול מדובר ב-2015 קנסות שהוטלו מאז דצמבר 2018 ועד 2024. מספר בקשות לביטול קנס שהוגשו עמד על 420, מתוכם התקבלו 110, נדחו 198 והשאר עדיין נמצאים בתהליכים. מספר הבקשות שהוגשו להישפט עומד על 288 ושיעור הקנסות שנגזרו במסגרת הליכים לאחר הגשת בקשה להישפט, עומד על 18.8 מיליון שקל. 

להערכתו של נאסר, כ-70% מכלל הקנסות הוטלו על בעלי מבנים במגזר הערבי. הערכה זו מתבססת על נתונים מנהליים שקיבל נאסר בשנת 2021 מרשות לאכיפה במקרקעין. לדבריו, "הנתונים מדאיגים מאוד. הטלת קנסות מנהליים על האזרחים בסכומי עתק בצורה מינהלית ושלא במסגרת הליך משפטי, היא דבר הפוגע בצורה לא מידתית בזכויות יסוד של אזרחים. לא כל שכן, הנתונים לא משקפים גם את שיעור הריבית והפיגורים שהצטברו על הקנסות שהועברו למרכז לגביית קנסות". 

לטענת נאסר, חלק לא מבוטל מהכנסות ניתנו על עבירות של "שימושים חורגים" הכוללים בין היתר בנייה על שטח חקלאי או עסק שפועל בשטח שלא מיועד למסחר או מלאכה. "אין ראיה מבוססת שאכיפה דרסטית שכזו גרמה לבעלי העסקים הנקנסים לסגור את העסקים שלהם כשאין להם פתרונות חלופיים להבטחת הפרנסה והעיסוק שלהם. הטלת הקנסות בצורה כזו מחסלת את הפרנסה של אלפי משפחות ועובדים ואין להקל ראש בכך, דווקא בתקופה הנוכחית הקשה", אומר נאסר.

החוק השנוי במחלוקת שהביא לירידה בעבירות הבניה

חוק קמיניץ הוא שמו הלא רשמי של תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקפו ב-2017 במטרה למנוע בניה לא חוקית ולשפר את האכיפה בתחום עבירות הבניה וכן להסדיר חלק ניכר מהבנייה הלא חוקית שנעשתה עד אז. בעקבות פעילות הוועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז ארז קמיניץ, הוכנס תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה ולאחר תיקונים נוספים אושר ברוב קולות. תיקון זה הביא לירידה משמעותית בעבירות הבניה.

לצד זאת, היה החוק גם מושא למחלוקות פוליטיות ולטענות כי עיקר פגיעתו היא בחברה הערבית, שבה תופעת הבניה הלא חוקית הפכה ברבות השנים לנפוצה במיוחד, גם בשל הזנחה של מוסדות התכנון שכמעט שלא אישרו תוכניות חדשות ביישובים לא יהודיים. מסיבה זו גם דרשה מפלגת רע"מ את הקפאת החוק כחלק מכניסתה לקואליציה בימי "ממשלת השינוי".  

עיקר התיקון נוגע להגברת האכיפה על בנייה לא חוקית ללא משפט והחמרת הענישה על העבירות הללו. החוק מתייחס להרחבת הסמכויות של מפקחים, מרחיב את השימוש בצווים מנהליים להפסקת הבנייה, להריסת תוספות, להפסקת השימוש במבנה ואף להריסתו, כמו כן הוחמרה האכיפה על נכסים המוגדרים תשתיות לאומיות וסכומי הקנסות עלו משמעותית לקנס ראשוני של עד 300 אלף שקל.

הרשות לאכיפה במקרקעין (לשעבר היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה), פועלת בפריסה ארצית בחלוקה לארבעה מחוזות צפון, מרכז, ירושלים ודרום. מטרתה הוא להיאבק בעבירות התכנון והבניה ולבלום את הבנייה החדשה הבלתי חוקית בכל הארץ, בדגש על השטחים הפתוחים ואלו המיועדים לפיתוח. הרשות פעלה תחת משרד האוצר, כך בעקבות ההסכם הקואליציוני בממשלה האחרונה עבר הרשות לאכיפת מקרקעין להיות תחת אחריותו של המשרד לבטחון לאומי בראשותו של השר איתמר בן גביר.