פסיקה: הגשת תלונה למוסדות התכנון על בניה לא חוקית עשויה להוות לשון הרע

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע החודש שהגשת תלונה למוסד תכנון ובניה בדבר בנייה ללא היתר, יכולה להוות במקרים מסוימים לשון הרע, גם אם המתלונן לא השתמש בביטויים חריפים או פוגעניים במיוחד. עם זאת במקרה הנדון פסק בית המשפט כי אין מדובר בלשון הרע, וכי התלונה נעשתה בתום לב.

החחלטה ניתנה במסגרת ערעור של  על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מאפריל השנה. התובע הוא מהנדס בחברת החשמל והנתבע הוא מהנדס אזרחי, גיסו של התובע, שניהם מתגוררים בכפר בגליל.

בדצמבר 22 הגיש הנתבע תלונה בגין עבודות בנייה ללא היתר לוועדה לתכנון ובנייה מעלה נפתלי נגד התובע. בעקבות ביקור מפקח הוצא נגד התובע באותו חודש "צו מנהלי ארעי להפסקת עבודה" שתוקפו חמישה ימים. התובע, שנגדו הוצא הצו, הגיש נגד קרוב המשפחה שלו תביעה לבית הדין לתביעות קטנות בסך 36 אלף שקל, בגין תלונת שווא ולשון הרע. הגיס הגיש תביעה שכנגד, גם כן בגין לשון הרע. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את שתי התביעות. בעקבות זאת הוגש ערעור על ידי התובע לבית המשפט המחוזי.

"מחזה מעליב שהביא לחרושת שמועות"

התובע טען בפני בית הדין לתביעות קטנות כי הציג בפני אחיו תוכנית אדריכלית שנועדה לשפר את חזית ביתו, וקיבל את ברכתם. לאחר כחודש החל בעבודות וכבר באותו היום הוגשה נגדו התלונה בגין הפרת דיני הבנייה, והעבודות נעצרו. לטענת התובע, הוא הסביר לוועדה כי אין לו כל כוונה לבצע את העבודות הלא חוקיות שיוחסו לו, אך בכל זאת הוצא נגדו צו הפסקת עבודה זמני.

כאמור, התובע טען בפני בית הדין לתביעות קטנות כי מדובר בתלונת שווא ולשון הרע. "היה בתוכנה של התלונה והדברים החמורים שיוחסו לו כדי לפגוע בשמו הטוב, לשים אותו מטרה לבוז ולעג בעיני שכניו שעה שדבר התלונה עבר ביניהם במהירות ואלה התקהלו סביב ביתו, מה שיצר מחזה מעליב והביא לחרושת שמועות בכפר". עוד טען שגיסו פעל בהיעדר תום לב, כאשר לא הציג את ההתנגדות בפניו לפני הגשת התלונה. המשיב, גיס התובע, טען שהתלונה נבעה מרצונה של אחות התובע, הבעלים של הבית והמגרש, וכי הטענה שהעבודות חוקיות אינה נכונה ולראיה החלטת המפקח. גם על הגעת השכנים אמר שאלו הגיעו רק לאחר פרובוקציה של התובע ולא בעקבות מעשים שלו.

בית המשפט לתביעות קטנות דחה כאמור את התביעה וקבע שלא ברור איך נפגע שמו הטוב של התובע, וכי עצם הוצאת הצו מדברת בעד עצמה. עוד קבע כי מדובר בגרסה מול גרסה, כי אין ראיות ללשון הרע וכי לא הוכח שנגרם לתובע נזק כספי.
בערעור למחוזי מחוזי טען התובע כי הנתבע לא הגיש כתב הגנה, לא הגיע לאחד הדיונים והלכה למעשה בית הדין שינה את פסק דינו כמה פעמים. במישור המהותי טען שהוגשו נגדו 3 תלונות שווא בעוד קיים הסכם בין האחים על גבולות הבית שבמסגרתם נעשו העבודות. עוד טען שהתלונה נעשתה בהיעדר תום לב, שאליה בית הדין לתביעות קטנות לא התייחס, והנתבע, כאמור מהנדס במקצועו כלל לא ביקר בשטח.

השופטת: "התלונה שהוגשה - לא תלונת שווא"

השופטת לובנה שלאעטה-חלאילה הזכירה בפסק דינה כי תלונה לרשויות האכיפה עשויה להוות לשון הרע, כאמור בתנאי שהתלונה לא נעשתה בתום לב, אחרת יש מטריית מגן. מאחר שוועשה מקומית לתכנון ובניה היא רשות מסומכת לקבלת וחקירת תלונות בענייני בנייה ללא היתר, הרי שהדבר תקף גם כאן.

עם זאת במקרה הזה קבעה השופטת כי "מדובר בתלונה שהוגשה לרשות האכיפה הרלוונטית. לא הוכח כי תוכנה או פרסומה של התלונה חרגו מן הסביר בנסיבות. הטענה להתקהלות השכנים, אף אם היא נכונה, אינה מעלה או מורידה בהקשר זה, שכן לא נטען וממילא לא הוכח כי המשיב היה מעורב בהתקהלות זו או אף היה פיזית במקום. אלמנט הפרסום התקיים בעצם הגשת התלונה ובכך לא היתה חריגה מהסביר. אם היתה התנהלות חריגה כלשהי במקום – והדבר לא הוכח ברמה העובדתית – הרי שהדבר היה עקב ביקור המפקח במקום, אשר מילא את תפקידו כדין עת הגיע כדי לבדוק את הבנייה אודותיה הוגשה התלונה".

לגבי תלונת השווא קבעה כי "בפסיקה נקבע כי המידע הכלול בתלונה, עלול להיות שגוי ועצם הגשת התלונה הכולל מידע כזה, אינו מביא לחיוב בעוולה לפי חוק איסור לשון הרע", והדגישה שאף המפקח המוסמך בחוק קבע שהעבודות לא חוקיות. לסיכום דחתה את התביעה וקבעה כי "התלונה שהוגשה לא היתה תלונת שווא וכי המשיב לא היה נדרש לערוך בדיקות נוספות מטעמו. המבקש גם לא הוכיח שהמשיב האמין או סבר שתוכן התלונה לא היה נכון (ומדובר בשאלה עובדתית הטעונה הוכחה)". לא נקבע צו להוצאות.