למרות שפקיד היערות והעירייה אישרו את כריתתו – עץ עצום ממדים במרכז רעננה ניצל. כך זה קרה

עץ אראוקריה בוגר ומרשים המתנשא לגובה של כמעט ארבע קומות במרכז רעננה, שעמד במוקד סכסוך שכנים, הביא לאמירה עקרונית מצד ועדת הערר המחוזית של מחוז מרכז. על פי החלטת ועדת הערר בראשות עו"ד מאיה אשכנזי, ועדת התכנון המקומית מוסמכת, ואף מחויבת, לשקול שיקולי הגנה על עצים וצמחיה במכלול שיקוליה התכנוניים, גם כאשר אלה ניצבים על קרקע פרטית, ועל אף שניתן אישור לכריתתם מטעם פקיד היערות. בכך דחתה הוועדה את עמדתה של הוועדה המקומית רעננה שטענה כי אינה מוסמכת לעשות כן. בתוך כך, השכנים הגיעו ביניהם להסכמות, הכוללות את שימורו של העץ.

לקריאת ההחלטה.

המדובר בבית משותף בן 5 קומות מעל קומת עמודים, ברחוב בורוכוב במרכז רעננה, הכולל 18 יחידות דיור, שדייריו בקשו לפתוח בהליך לבניית מרפסות עבור 14 מתוך 18 הדירות בו. אלא שהעץ המדובר, שגדל בחזית הבניין, הווה מכשול לקידומה של התוכנית, ולכן במסגרת עריכת הבקשה להיתר פנו עורכות הבקשה לפקיד היערות – הגורם הממונה במשרד החקלאות על הגנה על עצים בוגרים – וביקשו את אישורו לכריתת העץ, וכן לכריתת עץ נוסף מזן פיקוס כינורי. בספטמבר 23 ניתן להן האישור המבוקש בכפוף לתוכנית נטיעות או תשלום ערך חליפי.

בעקבות מתן האישור מטעם פקיד היערות, אישרה גם הוועדה המקומית את הבקשה להיתר, תוך שהיא דוחה התנגדויות שהגישו דיירי בניינים סמוכים לכריתתו של העץ. בעקבות זאת, הגישו הדיירים את הערר.

"עץ מרשים שיש לו תרומה ייחודית לנוף ולסביבה העירונית" 

במהלך הדיון שנערך בפני ועדת הערר טענו העוררים כי "ברחוב בורוכוב ברעננה התבצעו בעבר, ומתוכננים להתבצע בעתיד, מספר פרויקטים של תמ"א 38 וכי כתוצאה מכך נעשתה כריתה מסיבית של עצי מדרכה ועצים במגרשים פרטיים". כל זאת לטענת העוררים הביא לכך שהעצים ברחוב נכרתו והצל נעלם. לעץ האראוקריה לטענת הדיירים המתגוררים בסמיכות לו חשיבות מיוחדת שכן הם "רואים אותו מחלונות דירותיהם ונהנים מהפרטיות שהעץ יוצר בין הבניינים".

עוד טענו העוררים כי "האחריות על שימור עצים אינה נמצאת רק בידי פקיד היערות אלא מונחת גם לפתחה של הוועדה. מדובר בעץ מרשים בגודלו ובבריאותו שיש לו תרומה ייחודית לנוף ולסביבה העירונית מעבר לחצר הבית המשותף בה הוא מצוי".

הוועדה המקומית רעננה טענה מנגד כי שיקול דעתה מסתכם לכדי בחינת האישורים המתאימים. זאת מאחר שלטענתה אין לה "את הכלים לבחון ואין זה מתפקידה לבחון את קוטר העץ, מצב בריאותו, תרומתו לסביבה, ייחודו של העץ או ערכו, כפי שפקיד היערות מוסמך לבחון לפי סעיף 15(ג) לפקודת היערות". למרות זאת, טענה הוועדה, היא ביקשה לבחון אפשרות לשינוי התכנון של המרפסות כך שתתייתר עקירת העץ, אך עורכות הבקשה להיתר השיבו כי הדבר אינו אפשרי.

ועדת הערר שיבחה את דיירי הבניין ואת העוררים

אולם במסגרת הליך הערר העניקה הוועדה מספר שבועות לדיירי הבניין מבקשי ההיתר למרפסות, ולשכניהם חובבי העצים, לנסות להגיע להסכמות בעצמם, ובראשית מאי הודיעו הצדדים לוועדה כי אכן הגיעו ביניהם להסכמות, אשר במסגרתן דיירי הבניין מושכים את בקשתם לרישיון כריתה עבור עץ האראוקריה, וכי ועדת הערר תורה לוועדה המקומית לתקן את החלטתה המקורית, כך שעץ האראוקריה יסומן לשימור.

במקום כריתה, הוסכם כי העץ יעבור עבודות גיזום משמעותיות שיאפשרו את בניית המרפסות, וכי עבודות הבניה בחזית המערבית של הבניין יבוצעו בליווי אגרונום בעל מומחיות בעצים עירוניים. "עבודתו תכלול כתיבת מפרט שימור לעץ האראוקריה, פיקוח על גיזום העץ, גיזום על ידי גוזם בעל רישיון בתוקף שמקובל על האגרונום, פיקוח האגרונום על עבודות הבניה בקרבת עץ ואישור האגרונום שהפעולות נעשו לפי מפרט השימור".

ועדת הערר: "במסגרת בקשה להקלה, שבה נבחנת גם הפגיעה בצדדים שלישיים ובסביבה שתיגרם כתוצאה מאישור ההקלה, ניתן וצריך לבחון גם את ההשפעה שיש לכריתת עץ בוגר המצוי בתחום המגרש הפרטי. איננו מקבלים את עמדת הוועדה המקומית, כי שיקול הדעת התכנוני אינו כולל נושא של עצים וצמחיה המצויים בתחום מקרקעין פרטיים"

עוד נקבע כי בהסכם ההתקשרות עם הקבלן תיכלל התייחסות מפורשת לחובת הקבלן לפעול לפי מפרט השימור שיוציא האגרונום, לשמור על הנחיות פקיד היערות לעבודה בקרבת עצים לשימור, לאפשר לאגרונום לבצע פיקוח על עבודות הבניה ועוד.

 בדיון שקיימה לאור ההסכמות, שיבחה ועדת הערר את דיירי הבניין ואת העוררים "על גישתם העניינית והרצינית להליך, על נכונותם לבוא ביניהם בדברים חרף המחלוקות ביניהם, ועל יכולתם לגבש - בתוך זמן קצר יחסית - מתווה ברור לפתרון המחלוקות, שיאפשר הן את הקמת המרפסות והן את שימור העץ... אנו סבורים כי אלו הן הסכמות טובות וראויות, אשר יש בהן כדי להגשים את התכליות הרצויות של הקמת המרפסות - מחד, ושל שימור עצים בוגרים ומשמעותיים למרחב העירוני – מאידך".

"ניתן וצריך לבחון את השפעת כריתת עץ בוגר"

אך החלק המשמעותי יותר בהחלטת הוועדה הוקדש לדיון בעמדת הוועדה המקומית רעננה לגבי "חוסר סמכותה" שלא לאשר כריתת עץ בקרקע פרטית מרגע שבו ניתן רשיון כריתה על ידי פקיד היערות.

על פי החלטת ועדת הערר, "במסגרת בקשה להקלה, שבה נבחנת גם הפגיעה בצדדים שלישיים ובסביבה שתיגרם כתוצאה מאישור ההקלה, ניתן וצריך לבחון גם את ההשפעה שיש לכריתת עץ בוגר המצוי בתחום המגרש הפרטי. איננו מקבלים את עמדת הוועדה המקומית, כי שיקול הדעת התכנוני אינו כולל נושא של עצים וצמחיה המצויים בתחום מקרקעין פרטיים".

את הקביעה ביססה ועדת הערר על סעיף 83ג לחוק התכנון והבניה כפי שתוקן בשנת 2008, ולפיו "היו בתחום התוכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התוכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים".